הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

האם האנציקלופדיה של ynet ראויה להיקרא אנציקלופדיה?
17/01/2004 | גיליון מספר 38

halemo

אנציקלופדיה היא סדרת של ספרים וערכים מפורשים היטב ולא בצורה חובבנית וחסרה. אי אפשר לקרוא לאוסף של ערכים מפורשים שנמצאים באתר עיתונות במילה האלוהית הזו. האם האנציקלופדיה של ynet ראויה להיקרא בשם הזה? האם אין זילות במונח הזה? האם אזרח מן השורה יכול למצוא את המידע הדרוש לו? קראו ולמדו...

אני מוכרח לספר וידוי קטן: אני חולה אנציקלופדיות ומילונים. כל אימת שמתגלגל לכיסי תקציב לקניית ספרים, אני מעדיף קודם לחפש מילונים חדשים ואנציקלופדיות שראו זה עתה אור.

אנציקלופדיה היא לעד. מילון הוא לעד. ספר קריאה רגיל קוראים וממשיכים הלאה. אין מה לחפש בו יותר. קראת? נהנית? זהו? נגמר? אנציקלופדיה נשארת לעד. בכל עת אפשר לפתוח אותה, לחפש ערך, לקרוא וללמוד.

המשיכה האישית שלי לאנציקלופדיות ולמילונים, גורמת לי להתייחס בצורה ביקורתית מאוד כלפי ספרים המתיימרים לקרוא לעצמם אנציקלופדיה ומילון. אם ערך כלשהו שאני מחפש, אינו קיים בספר, או שהוא מכיל שגוי או חסר, הקטילה לא תאחר לבוא.

אנציקלופדיה באינטרנט

מסוף שנות ה 90 ועד ימינו אלה, האינטרנט הופך בהדרגה לתחליף של ספרות הנייר. העברית התקנית שכעת היא נחלתם של אתרי אינטרנט רבים, מאפשרת להעלות לרשת תכנים טקסטואליים מכל הסוגים: כתבות עיתונות, מאמרים, דעות, תגובות, הגיגים וגם מילונים.

עד שנת 2003 לא ניתן היה למצוא אנציקלופדיה כלשהי בעברית ברשת. מילונים שונים כבר היו: מונחי רפואה, מונחי מחשבים, מונחי משפט ועוד.

כשמערכת ynet העלתה לאוויר את האנציקלופדיה שלה, היתה באוויר תחושה שהנה משהו טוב קורה, ואוטוטו ילדי ישראל וגם הוריהם המבוגרים, יוכלו לעיין באנציקלופדיה המקוונת, ללמוד על הערך שחיפשו, להעתיק ולגנוב את הערך ביתר קלות לעבודת בית הספר ולתת גם קישור ישיר לחברים.

תקלות ראשונות באנציקלופדיה של ynet

כבר לאחר השקתה הרשמית של האנציקלופדיה של ynet, קמו קולות שטענו כי זו אנציקלופדיה מוטה פוליטית (לכיוון השמאל). הערך "ערפאת" לטענת אנשי הימין, צריך לכלול מידע על היותו טרוריסט בינלאומי ולא מדינאי פלסטיני.

הערך "ערפאת" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-18339,00.html

אנשי תנועת "מולדת" מיסודו של רחבעם זאבי ז"ל טענו כי הערך "טרנספר" הוא ערך חסר, ואינו מכיל את ההיסטוריה האמיתית של הטרנספר, אותה העברה והחלפת אוכלוסייה בין מדינות. בגין טרנספר בעבר, קיבל אדם נורבגי בשם פרידטז'אן נאנסן (Fridtjen Nansen) את פרס נובל לשלום על שהעביר אוכלוסייה בין טורקיה ליוון לאחר מלחמת העולם הראשונה.

הערך "טרנספר" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-188565,00.html

עיתונאי "מעריב" מאיר עוזיאל גם הוא התייחס במאמר מיום 9 ינואר 2004 לאותה אנציקלופדיה. עוזיאל חיפש את הערכים "כוזרים" ו"ספר הכוזרי" באנציקלופדיה ולא מצא. עוזיאל חיפש את הערך "טולקין" וגם לא מצא. בהמשך סיפר מאיר עוזיאל כי חיפש מידע על סבו, הרב עוזיאל ומצא מידע חסר ולא שלם.

את ביקורתו, הכתיר מאיר עוזיאל במילים "מטורפים. זאת אנציקלופדיה?"

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/09012004/ART623789.html

בינתיים, הערך "ספר הכוזרי" נכנס לאנציקלופדיה של ynet בעקבות הכרזתם של 100 מושגי היסוד של הציונות שכל תלמיד בישראל חייב לדעת, על פי משרד החינוך.

הערך "ספר הכוזרי" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-24145,00.html

האינטרנט גורם לזילות של מונחים ומושגים

האינטרנט, מבלי שנרגיש, גורם לזילות של מונחים ומושגים שידענו. כך למשל, אותו אתר ynet שהפיק את האנציקלופדיה הכתיר מספר עיתונאים זוטרים שאף עורך ראשי בעיתונות לא היה מסתכל לכיוונם, ל"בלוגרים המובילים בישראל".

"הבלוגרים המובילים בישראל" (פחחח…)

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2557,00.html

רק באינטרנט, פורומים ואתרים עצמאיים שמעתיקים חדשות ממקומות אחרים, מרשים לעצמם להיקרא "אתר חדשות". גם פורטלים שנסחרים בבורסה לוקים באותה זילות.

"אתר חדשות" (פחחח…)

http://www.news-israel.net

כך, בזילות אופיינית ומקוונת, הופך אוסף של ערכים המוסברים בצורה חסרה ל"אנציקלופדיה".

הבעיה עם זילות המונחים הללו, מתחילה כאשר אותם מונחים שגויים מגיעים לפתחם של שופטים שצריכים לכתוב פסק דין מלומד, ובמקום לגשת ולעיין בספרות מלומדים אמיתית, הם מאמינים למונח "אנציקלופדיה" וכותבים את פסק דינם על פי ערך חסר שמצאו באנציקלופדיה עברית ברשת.

האנציקלופדיה של ynet דפקה את הכלב המסכן

http://halemo.net/edoar/0037/0004.html

די לזילות

בעולם האמיתי, במקום שבו צריך לקבל החלטות נכונות ומבוססות על האמת, אין מקום לזילות על מושגים וערכים.

עבודה של סטודנט לתואר ראשון אינה יכולה להיקרא עבודת דוקטורט.

מאמר מלומד של עורך דין אינו יכול להיקרא פסק דין.

שמועה שמישהו כתב בקבוצת דיון אינה יכולה להיקרא כתבת עיתונות.

תקנון וועד הבית אינו יכול להיקרא חקיקה ישראלית.

אוסף של ערכים מוסברים וחסרים באתר אינטרנט אינו יכול להיקרא אנציקלופדיה.

אז איך קובעים מה היא אנציקלופדיה

אנציקלופדיה היא מסגרת ספרותית שבה ניתן למצוא מידע שלם על כל ערך. אין צורך לגשת למקורות אחרים על מנת לקבל מידע בסיסי על מקום הולדתו של אדם, מתי נולד, מתי נפטר, היכן נקבר ומה היה עיסוקו ומקצועו כאשר היה חי.

אנציקלופדיה צריכה להכיל את המידע הבסיסי המלא לכל ערך כתוב.

אנציקלופדיה צריכה להיות נקיה משגיאות. העולם האקדמאי חי על נכונותם של הערכים בספרים המתקראים "אנציקלופדיה". ערכים שגויים וחסרים שומטים את הבסיס למפעל הספרותי הזה.

האינטרנט כבר שינה דברים בעולם הספרות והעיתונות. עודף המידע ברשת גורם למצב שלא ניתן להחליט האם מידע באתר אינטרנט כלשהו הוא אמת או שקר. ההחלטה האם מידע כלשהו יכול להיחשב כאמת, מושפעת במידה רבה מאמינותו של אותו מפיץ מידע. כאשר מדובר באתר אינטרנט חשוב, עם גב מכובד, יש משמעות רבה לקביעה האם מדובר באמת.

כשאתר מכובד כמו ynet שלו גב של עיתון "ידיעות אחרונות", למלל שהוא מפרסם תחת הכינוי "אנציקלופדיה" יש משמעות מכרעת. חברת "ידיעות אחרונות" מחזיקה גם חברת הוצאה לאור של ספרים. באתר ynet יש אנשים מכובדים שכבר עסקו בעריכה של ספרים, מילונים ואנציקלופדיות, בהוצאות ספרים אחרות.

לא יתכן מצב שאתר אינטרנט המתעסק בעיתונות שאינה תמיד מדווחת בצורה נכונה, יקרא למדור כלשהו באתר "אנציקלופדיה", מבלי לציין את שמותיהם של כותבי הערכים. האם כותב הערך הוא איש אקדמיה מומחה בתחום, או שהוא משכתב שמועסק גם באתר החדשות. מה המקור לאותו ערך?

מקרים לדוגמה: ערכים חסרים באנציקלופדיה של ynet

מקרה מספר 1: "קדיש"

איציק לודוס הוא אזרח חילוני שאף פעם לא שמר תורה ומצוות בחייו. ידיעותיו במסורת לוקות בחסר. הדיסלקציה שלו בקריאה, גם היא לא תרמה לו בקריאת טקסטים בחייו, במיוחד בשפות שאינן עברית.

יום אחד, לא עלינו, נפטר אחיו של איציק. איציק ידע שהוא צריך לומר קדיש על אחיו במשך תקופה כלשהי בכל יום, אך לא ידע מה היא אותה תקופה וכמה זמן הוא חייב לומר על אחיו את תפילת הקדיש. איציק גם ביקש לדעת באיזו שפה כתובה תפילת הקדיש. השפה שבה היתה כתובה התפילה, לא היתה מוכרת לו למרות שנכתבה באותיות עבריות.

איציק לודוס פנה לאנציקלופדיה של ynet וחיפש אחר הערך "קדיש". ואכן, מצא איציק את הערך המבוקש.

הערך "קדיש" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-19803,00.html

לאחר שסיים לעיין באנציקלופדיה של ynet, עדיין לא ידע איציק כמה זמן הוא חייב באמירת קדיש על אחיו המת, ובאיזו שפה כתובה התפילה.

ובכן, קוראים יקרים, האנציקלופדיה של ynet לא יודעת לספר לנו הקוראים כי את תפילת הקדיש (שאינה קדיש של יתומים) יש לומר במשך 30 יום. כמו כן, אין אזכור כי תפילת הקדיש כתובה בשפה הארמית.

נו, זאת אנציקלופדיה?

מקרה מספר 2: "זאב ז'בוטינסקי"

איציק מעשיהו הוא עבריין לשעבר שהתפקד לתנועת הליכוד. מכיוון שאיציק שלנו הוא מתומכיה של שרת החינוך לימור לבנת, זאת שהזהירה מפני השתלטותם של עבריינים על תנועת הליכוד, שלחה אותו השרה לבנת ללמוד קצת על זאב ז'בוטינסקי, אביה הרוחני של תנועת הליכוד, כדי שבשבוע הבא הוא יוכל ללכת עם חבריו לבקר את קברו של האיש.

איציק מעשיהו פנה לאנציקלופדיה של ynet וחיפש אחר הערך "זאב ז'בוטינסקי". ואכן, מצא איציק את הערך המבוקש.

הערך "זאב ז'בוטינסקי" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-12827,00.html

לאחר שסיים לעיין באנציקלופדיה של ynet, עדיין לא ידע איציק היכן קבור בישראל זאב ז'בוטינסקי.

ובכן, קוראים יקרים, האנציקלופדיה של ynet לא יודעת לספר לנו הקוראים כי זאב ז'בוטינסקי קבור בהר הרצל בירושלים. עצמותיו של ז'בוטינסקי הועלו מארה"ב שם נפטר, ולאחר שדוד בן גוריון, אויבו המושבע, הסתלק מן השלטון, הועלו עצמותיו של אביה הרוחני של תנועת הליכוד, ונקברו בהר הרצל.

נו, זאת אנציקלופדיה?

מקרה מספר 3: "רבי שלמה יצחקי (רש"י)"

איציק תירוש הוא שתיין לשעבר שחזר בתשובה וכיום הכבד שלו נקי מאלכוהול. פעם איציק ידע להריח כל כוס ששתו ממנה, וידע לתת מידע על סוג האלכוהול שהיה בכוס.

יום אחד ראה איציק בקבוק יין שעליו חקוק שמו של רש"י, מפרש המקרא והתלמוד הנודע. איציק ביקש לדעת מה הקשר בין רש"י לבין בקבוק היין.

איציק תירוש פנה לאנציקלופדיה של ynet וחיפש אחר הערך "רש"י". ואכן, מצא איציק את הערך המבוקש.

הערך "רש"י" באנציקלופדיה של ynet

http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-21206,00.html

לאחר שסיים לעיין באנציקלופדיה של ynet, עדיין לא ידע איציק מה הקשר בין בקבוק היין לבין רבי שלמה יצחקי (רש"י), מפרש המקרא הנודע.

ובכן, קוראים יקרים, האנציקלופדיה של ynet לא יודעת לספר לנו הקוראים כי רבי שלמה יצחקי (רש"י) עסק לפרנסתו בגידול עצי גפן, מהם מפיקים את היין.

נו, זאת אנציקלופדיה?

סוף דבר

הפרוייקט של ynet הוא ראוי לציון ולהערכה על ההשקעה, אבל לטעמי, הוא עדיין לא יכול להיקרא "אנציקלופדיה". אנציקלופדיה אמיתית לא תיתן לקורא לגשת למקורות אחרים כדי לחפש ולהשלים מידע חסר שביקש לדעת.

גופים ומוסדות אינם יכולים להסתמך על ערכים שלא הוכיחו את עצמם ולא מפרטים בצורה מפורשת מהיכן מקורות המידע ומי כתב את הערך. בתי המשפט אינם יכולים לסמוך ידיהם על דבר שלא הוכיח את עצמו, ונכתב בצורה אנונימית ברשת האינטרנט. ספק אם האקדמיה תשתמש בדבר הזה שנקרא "אנציקלופדיה". שם דווקא יושבים אנשים שכותבים ערכים לאנציקלופדיות אמיתיות.

אסור לתת לרשת האינטרנט להמשיך ולייצר זילות של ערכים שעליהם גדלנו ועליהם העולם מסתמך.

"אנציקלופדיה" היא סדרת של ספרים וערכים מפורשים היטב ולא בצורה חובבנית וחסרה. אי אפשר לקרוא לאוסף של ערכים מפורשים שנמצאים באתר עיתונות במילה האלוהית הזו.