הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

אחראי מחשוב בבנק לאומי חדר למחשב הבנק

20/03/2004 | גיליון מספר 47

halemo

בחודש פברואר 2004 נפסק דינו של אורי זלמנוביץ', בחדירה שלא כדין למחשב בנק לאומי בו עבר כאחראי על תפעול המחשבים. ביחד עם זלמנוביץ' הועמד לדין גם יהושע נגרין, ראש אגף מנהלה בסניף המרכזי בבנק לאומי בתל אביב. על זלמנוביץ' שהודה בעבירה המיוחסת לו הוטלו 300 שעות לציבור והוא לא הורשע על מנת לא לפגוע בעתידו. כנגד יהושע נגרין נמשכת התביעה המייחסת לו חדירה שלא כדין למחשב ופגיעה בפרטיות.

כתב אישום

ביום 3 אוגוסט 2003 הוגש כתב אישום כנגד שני עובדי בנק לאומי בסניף המרכזי בתל אביב. בכתב האישום נטען כי שני עובדי הבנק, יהושע נגרין ואורי זלמנוביץ'. כתב האישום הוגש בבית המשפט השלום בתל אביב (ת"פ 7343/03).

יהושע נגרין, יליד שנת 1944, שימש כראש אגף מנהלה בסניף המרכזי בבנק לאומי בתל אביב וכן שימש וכן שימש יושב ראש איגוד המנהלים בבנק לאומי.

באותו הסניף עבד גם אורי זלמנוביץ', יליד 1973, כאחראי על תפעול המחשבים בסניף המרכזי בבנק לאומי בתל אביב.

כתב האישום מייחס לנאשמים כי במהלך חודשים ינואר עד יולי שנת 2002, הם חדרו למאגרי המידע במחשבי בנק לאומי בסניף המרכזי בתל אביב בו עבדו. על פי כתב האישום, ביקש נגרין מזלמנוביץ' להוציא עבורו מידע ממחשב הבנק לגבי חלק מחברי ההנהלה הבכירה של בנק לאומי וקרובי משפחתם, וזאת ללא אישור בעלי החשבונות וללא ידיעתם.

על פי כתב האישום, נהג יהושע נגרין במסגרת תפקידו כיושב ראש איגוד המנהלים בבנק לאומי, להשתמש במידע במהלך משא ומתן שניהל עם ההנהלה הבכירה.

נגרין הואשם בשלוש עבירות שונות: חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, עבירה על סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה 1995. פגיעה בפרטיות, עבירה על סעיף 5 ביחד עם סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981. פגיעה בסודיות, עבירה על סעיף 16 לחוק לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981.

זלמנוביץ' הואשם בעבירה בודדת של חדירה לחומר מחשב שלא כדין, עבירה על סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה 1995.

העתק כתב האישום, כאן

bankleumi01.htm

וגם כאן

http://halemo.net/edoar/0047/bankleumi01.htm

זלמנוביץ' מודה ונשפט

ביום 4 נובמבר 2003 מתקיימת ישיבת ההקראה הראשונה בפני השופטת רחל גרינברג בבית המשפט השלום בתל אביב.

בישיבת ההקראה, מודה זלמנוביץ' בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום ובחדירה שלא כדין לחומר מחשב בבנק לאומי בו עבד. הוא מסכם עם התביעה כי הוא לא יורשע בעבירה על מנת לא לפגוע בעתידו ובמשרתו בבנק

הודאתו של זלצמנוביץ גורמת להפרדת הדיון בינו לבין יהושע נגרין.

ביום 20 ינואר 2004 מתקיים דיון נוסף בבית המשפט. תסקיר שירות המבחן ממליץ שלא להרשיע את זלמנוביץ' ומבקש להטיל עליו שעות לציבור (של"צ). התביעה מתנגדת לאי ההרשעה ובא כוח התביעה בדיון מבקש לברר את העניין עם הממונים עליו ולהפוך את זלמנוביץ לעד תביעה במשפטו של נגרין.

ביום 3 פברואר 2003 מתקיימת ישיבה נוספת בבית המשפט. בישיבה מעלים הצדדים את הטיעונים לעונש. התביעה מבקשת להרשיע את זלמנוביץ' למרות תסקיר קצינת המבחן. התביעה טוענת כי יש להרתיע אנשים המחזיקים במשרת אמון, ומחזיקים בידיהם מידע רגיש על לקוחות באמצעות מחשב.

התביעה מזכירה את פסק הדין בעניין אהוד טננבאום, האנלייזר, שהואשם והורשע בחדירה שלא כדין למחשבים בארה"ב ובישראל. התביעה מגישה לבית משפט גזר דין של עבריין מחשבים אחר בשם גל אוברציגר שנשפט על ידי השופטת באותו הדיון, השופטת רחל גרינברג.

סנגורו של זלמנוביץ' מסביר לבית המשפט כי נגרין היה הממונה על זלמנוביץ' בסניף הבנק שבו בוצעה העבירה וכי זלמנוביץ' רק מילא את הוראותיו. הסניגור המשיך וטען כי זלמנוביץ' היה איש טכני בלבד בבנק ולא היה לו יד ורגל במאבק בין המנהלים בבנק, מאבק שגלש להפקת מידע חסוי על חשבונות בנק של חלק מהנאבקים ביהושע נגרין. הסניגור קינח בסיפור חייו של זלמנוביץ' על כך שהוא איש משפחה, נשוי ואב לילד, בעל תעודת עובד מצטיין בבנק, בעל משכנתא, בעל חיים נורמטיביים ותסקיר שירות המבחן היה חיובי.

פסק הדין של זלמנוביץ'

ביום 19 פברואר 2004 נתנה השופטת רחל גרינברג את פסק הדין בעניינו של אורי זלמנוביץ'.

השופטת גרינברג קבעה כי ראויה גישת התביעה לבקש ענישה מחמירה בעבירות של חדירה למחשב, אך בעבירה זו בנסיבות העניין, מדובר בעבירה שאינה מן החמורות.

השופטת גרינברג החליטה שלא להרשיע את זלמנוביץ', והטילה עליו של"צ בהיקף של 300 שעות ללא הרשעה.

פסק הדין המלא, כאן

bankleumi02.htm

וגם כאן

http://halemo.net/edoar/0047/bankleumi02.htm

המשך יבוא

כנגד יהושע נגרין, נאשם מספר 1 בתיק שכפר בעובדות ובכתב האישום, ממשיכה התביעה להתנהל. נגרין כאמור מואשם בחדירה שלא כדין למחשב, בפגיעה בפרטיות ובפגיעה בסודיות.

על פי עדויות שהצטברו כרגע בתיק התביעה המתנהל בבית המשפט השלום בתל אביב, חשיפת הפרשה מתועדת בכ 20 קלטות וידאו ובקבצי לוגים של מחשב הבנק.