הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
שר לשעבר נעצר בגלל הברחת סמים 19/04/2004
| גיליון מספר 51 | halemo כך
לפחות טוענות שמועות ברשת האינטרנט, בפורומים וברשימות תפוצה. לטענת חלק
מהגולשים האנונימיים, קיים צו איסור פרסום בנושא. המהדרין מוסיפים כי קיים אפילו
צו גורף, אך אינם מציגים לראווה כל צו שכזה. על פי השמועה, שר האנרגיה לשעבר
גונן שגב נעצר בנמל התעופה בן גוריון עם 15,000 כדורי אקסטזי במזוודתו. את תגובת
פליקס חלפון לא הצלחנו להשיג עד לסגירת הקנטינה בה הוא עובד. ביום
ראשון, 18 אפריל 2004 אחר הצהרים, התפרסמה ידיעה בפורום סקופים וחדשות אתר רוטר
נט כי שר לשעבר נעצר בנמל התעופה בן גוריון כשבמזוודתו כמות של 15,000 כדורים של
סם האקסטזי, סם הזיה שמשתמשים בו במסיבות ובמועדונים, הגורם להתפרצות אנרגיה על
רחבת הריקודים. עוד מידע
על כדורי אקסטזי מאתר "ברכה גולשת" http://www.goleshet.com/features/xtc.html הידיעה על
מעצרו של השר לשעבר צוטטה בהמשך במקומות אחרים גם לאחר שנמחקה מאתר רוטר נט.
רמזים ראשונים הגיעו כי מדובר בגונן שגב, לשעבר איש תנועת צומת בכנסת, ושר
בממשלת רבין לאחר שערק למחנה אוסלו והביא ביחד עם חברו אלכס גולדפרב לאישורו של
הסכם השלום בכנסת. גונן שגב
באתר הכנסת http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=170 לא ברור
מדוע המשטרה אינה מוציא הודעה בנושא כמו שהיא עושה במקרים רבים בה היא ממהרת להוציא
הודעות לתקשורת לאחר שהיא עוצרת אישיות מפורסמת על סמים (ע"ע ריקי גל,
פליקס חלפון, אלחנן טננבאום). התגובות הבדיחות
חלק
מהגולשים ברשת האינטרנט ששמעו לראשונה על הידיעה שלא שודרה בטלוויזיה וברדיו,
הגיבו בבדיחות דעת. אחד קבע כי מדובר בשר אנרגיה לשעבר וכי הוא יודע מה עושה
(מבריח סם אנרגטי וממריץ). אחר קבע כי זה האיש שעליו הסתמך הסכם אוסלו המביש
וכולם צריכים לדעת על זה. אחר טען כי לגונן שגב תואר דוקטור ברפואה ויש לו הסמכה
להחזיק סמים אסורים בתיקו האישי. עד כה, אף
גולש שטען כי קיים צו איסור פרסום בנושא, לא הביא הוכחה לכך ולא סיפק העתק כלשהו
מהצו, אם אכן קיים כזה. צווי איסור פרסום באינטרנט
בעבר,
משטרת ישראל ובתי המשפט לא התייחסו לאתרי אינטרנט כאל אתרי עיתונות שיש ליידע
אותם בדבר צו איסור פרסום. גם לאחר שחלק מהפורומים הפרטיים הפופולריים ברשת כבר
הוכיחו שלא ניתן להתעלם מהם, עדיין קיימים אתרים פרטיים באינטרנט שלא מדווחים על
צווים שכאלו, ואף דוברי הצבא, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, מסרבים לעבוד עימם
ולהעביר להם מידע שניתן ללא כל שאלות לעיתונים הגדולים. לטענת
משפטנים ואנשי משטרה בדימוס, לצו איסור פרסום אין משמעות אם הלה לא מועבר אישית
לידיהם של עורכי אתרי האינטרנט. לטענתם, גורמים במשטרה יכולים להפריח שמועות על
צווים שלא קיימים, על מנת שאחרים שכותבים באינטרנט מתוך שמועות שהגיעו אליהם, לא
ישבשו את החקירה בכך שיפרסמו ברבים מה שרבים כבר יודעים. בעבר נבדק
נושא צווי איסור הפרסום באינטרנט מול מחוקק בכיר, חה"כ מיכאל איתן. בשאלה
שהפנה אליו גולש, קבע חה"כ איתן כי גולש אינטרנט אינו יכול לדעת בדבר
אותנטיותו של צו איסור פרסום, אם הוא לא מקבל עותק של צו כזה. הפרדוקס
בכל העניין הוא שכאשר מתפרסם צו שכזה, כולם יודעים על מה הצו ניתן, והצו מאבד את
משמעותו הראשונית: מניעת מידע מהציבור בנושא כלשהו. השאלה
שנשאלה http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=414 התשובה
שניתנה http://www.miki.org.il/miki/article.asp?newsid=421 פרסום מידע ברשת לפני מתן צו איסור פרסום
אחד
המאפיינים של רשת האינטרנט הוא שכאשר מתפרסם מידע כלשהו, הוא הופך לזמין תמידית,
מה שלא קיים בכלי תקשורת כמו טלוויזיה או רדיו. כאשר נאסר על כלי תקשורת לשדר
מידע בעקבות צו, המידע אינו משודר ורק מי שהקליט את הדברים יכול לספק הוכחה
לאחרים כי הדברים אכן נאמרו בשידור. בעיתונות
הנייר המצב הוא קצת אחר: מרגע שהתפרסמה ידיעה שחור על גבי עיתון, כבר לא ניתן
לעצור את הפצתה. כל מי שמחזיק בידו עותק של העיתון, יכול לנפנף בו כשהוא מחזיק
את הידיעה שהודפסה אך נאסרה לפרסום. באינטרנט
המצב שונה. מכיוון שהאינטרנט הוא מעין כלי תקשורת שההמונים שולטים בו ולא רק
קבוצה מצומצמת שלה יחסי עבודה עם המשטרה, הצבא הפרקליטות ושאר גורמים
אינטרסנטיים, המידע יכול להיות מועבר בין רבים לא רק בפורומים אלא ברשימות
תפוצה. בעבר נעשו
ניסיונות רבים מצד רשויות ממלכתיות לחסום מידע. זכורים המקרה של הצנזורה על
תקרית ג'נין בה נהרגו 13 חיילי צה"ל. זכור גם המקרה בו ראש המוסד מאיר דגן
איבד פריט רגיש. את שטף המידע לא ניתן היה לעצור, והאינטרנט לא התחשב בצנזורה,
בצווי איסור הפרסום ובהסכמים בין עורכי העיתונים לבין מסוקריהם מהממלכה. עוד
סיפורים על צווי איסור פרסום שהפכו למשל ולשנינה ברשת, כאן http://halemo.net/edoar/0027/0002.html המצב המשפטי כיום
כבר כיום,
מכירה המערכת המשפטית את המצב העדין בין מתן צו איסור פרסום גורף לבין התפתחותם
של שמועות והשמתו של הצו למשל ולשנינה ברשת האינטרנט. רשת האינטרנט היא בלתי
שליטה, ללא עורכים, בעלת אופי הפצה שונה וקטלני יותר, וכל ניסיון לצנזר את רשת
האינטרנט משול לכישלון צורב. ביום 4
אפריל 2004 סירב שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, לתת צו מניעה וצו
עשה כגנד אתר אינטרנט שנמצא כנגדו ראיות ראשוניות כי הוא מפר זכויות של חברה
שאצלה הוזמנה עבודה. השופט דרורי קבע כי הוא לא יכול לתת צו עשה מכיוון שמעמדו
של בית המשפט יפגע כי הצו יופר. השופט הסביר שאפילו הצנזורה התייאשה מרשת
האינטרנט וכבר אינה ששה להטיל מגבלות עליו. בהחלטתו,
כתב השופט משה דרורי את הדברים הבאים: "אינני
רואה את הדברים עין בעין עם המבקשת. אני סבור כי דווקא בעידן האינטרנט, המסמל את
הפתיחות ואת היכולת של כל בן אנוש בכל רחבי הגלובוס, אשר בזכות האינטרנט הפך
ל"כפר גלובלי", לגלוש לכל אתר ולקבל את מבוקשו, יש לצמצם ביותר את
צווי המניעה בתחום זה. כפי שהצנזורים התייאשו, כמעט כליל, מלהפעיל צנזורה בעידן
האינטרנט, כך ראוי כי בית המשפט יקפוץ את ידיו ורק במקרים נדירים ביותר יוציא צו
מניעה כנגד הפעלת אתר באינטרנט". עוד בנושא,
כאן http://halemo.net/edoar/0050/0007.html סוף דבר
ככל הנראה,
השר לשעבר גונן שגב אינו קורא את הדברים המתפרסמים במאמר זה. הוא, על פי השמועות
החזקות ברשת האינטרנט, עצור בגין הברחת סמים בנמל התעופה בן גוריון. לא הצלחתי
להשיג את תגובתו או תגובה מאחד מבני המשפחה. גם את
תגובתו של פליקס חלפון לא הצלחנו להשיג. בדיוק אזל לנו הטלכרט. את תגובת
משטרת ישראל לא ניסינו להשיג מכיוון שאנחנו לא עיתון והם ואחרים די מתעלמים
מאיתנו. כמו כן עלה החשש שנקבל מהם מנה גדושה של אלימות משטרתית בכל ניסיון
להשיג מידע נוסף. עדכון 25/04/2004
ביום 22
אפריל 2004 בבוקר, הותר לפרסום דבר מעצרו של השר לשעבר גונן שגב. השמועות ברשת
האינטרנט היו נכונות. עוד על
הפרשה, בכתבות הבאות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2905213,00.html http://news.walla.co.il/?w=//534155 עוד
פרסומים בעיתוני סוף השבוע של יום שישי http://www.maariv.co.il/cache/ART695729.html http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=419182 |
|
תגובות הקוראים |
|
|
|