הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

שלב קדם משפט יואב יצחק נגד הלמו הסתיים

08/05/2004 | גיליון מספר 52

halemo

ביום 5 מאי 2004 הסתיים שלב קדם המשפט בין לבין משה הלוי (הלמו). כזכור, נתבע הלמו על לשון הרע ע"י יצחק בגין פרסום שהתרחש בפורום רוטר נט בחודש מרץ 2001. הלמו נתבע על ידי ביחד עם הרב ישעיהו רוטר ובנו נעם על ידי העיתונאי יואב יצחק. הרוטרים הגיעו לפשרה עם התובע. בחודש יוני 2004 יתקיים דיון הוכחות ובו יוצגו ראיות ההגנה והתביעה.

רקע

ביום 10 אפריל 2001 הגיש העיתונאי יואב יצחק כתב תביעה על לשון הרע כנגד נעם וישעיהו רוטר על סך 1,050,000 ש"ח וכן כנגדי, משה הלוי (הלמו), על סך 100,000 ש"ח. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1609/01). התביעה הוגשה בגין דברים שנכתבו לכאורה באתר רוטר נט על ידי הנתבעים.

ביום 3 נובמבר 2002, לאחר שמשפחת רוטר ויואב יצחק הופנו להליך של גישור, נסגרה פשרה בין העיתונאי התובע לבין הנתבעים משפחת רוטר. משפחת רוטר פרסמה התנצלות בפני התובע, ואילו התובע ויתר על מליון ש"ח שדרש מהנתבעים.

צילום של הסכם הגישור וההתנצלות משפחת רוטר כלפי התובע, נמצא כאן

http://halemo.net/nfc/gishur.html

אני סירבתי להשתתף בהליך גישור.

לאחר שהתובע ונתבעים 1 ו 2 (נעם וישעיהו רוטר) הגיעו להסדר, חזר התיק מהמגשר בחזרה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב. כעת נותרה תביעה של התובע בסך 100,000 ש"ח בלבד כנגד נתבע 3 (משה הלוי), שאמורה היתה לדון בבית המשפט המחוזי למרות שסכום התביעה שייך לתביעות של בית משפט השלום.

ביום 2 מרץ 2003 ביקשתי מבית המשפט המחוזי לדחות את התביעה על הסף מחוסר סמכות מקומית של בית המשפט המחוזי בתל אביב.

רשם בית המשפט המחוזי, השופט עדי אזר קיבל את טענותיי והורה להעביר את התביעה מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבית משפט שלום אחר לפי בחירתו של המבקש. הבחירה נפלה על בית המשפט השלום בתל אביב.

פרטי הבקשה, התשובה והחלטת הרשם, כאן

http://halemo.com/nfc/basha6193-03.html

לאחר מספר ימים עברה התביעה לבית המשפט השלום בתל אביב וקיבלה את המספר ת"א 33613/03.

דיון קדם משפט ראשון התקיים בפני השופטת יהודית שבח ביום 2 דצמבר 2003. בדיון נכחו מלבדי, גם התובע עצמו ובא כוחו. השופטת הורתה לצדדים להגיש תצהיר עדות ראשית. אני הגשתי. התובע בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית.

נוכחות וחוסר נוכחות

השבוע, ביום 5 מאי 2004 בשעה 10:30, התקיים דיון קדם משפט שני ואחרון בבית המשפט השלום בתל אביב בין הנתבע הח"מ לבין התובע העיתונאי יואב יצחק.

הדיון התקיים באולמו של סגן הנשיא, השופט ד"ר קובי ורדי.

העיתונאי יואב יצחק לא נכח בדיון למרות שבעלי הדין ובהם התובע חייבים להיות נוכחים בהליכים מקדמיים על פי תקנות סדר הדין האזרחי. בעל דין שרוצה להשתחרר מהופעה, חייב לבקש שחרור מבית המשפט.

ככל כנראה, התובע היה די עסוק בכתיבת מכתבים נגד פרקליטת המדינה עדנה ארבל לוועדה לבחירת שופטים ובהגשת עתירה לבג"צ בנושא. כבר ביום הקודם, 4 מאי 2004 בדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט הודיע לחברי הכנסת כי ביום הדיון עימי יעסוק בהגשת קובלנות לוועדה לבחירת שופטים כדי למנוע את מינויה של פרקליטת המדינה עדנה ארבל לשופטת בבית המשפט העליון.

פרוטוקול וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 4 מאי 2004

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2004-05-04.html

בדיון בבית המשפט נכח פרקליטו של העיתונאי, עורך הדין אמיר טיטונוביץ'.

אני הגעתי לאולם בית המשפט כבר בשעה 8:30 על מנת להקשיב לדיונים ולתהות על קנקנו של השופט.

הדיונים בין הצדדים נראו די שלווים ורגועים. כבוד השופט הראה מזג שיפוטי, היה נוח לבריות ולמתדיינים, ניסה לפשר ולגשר בין הצדדים. מדובר על קדם משפט וזה תפקידו של סגן הנשיא על פי תקנות סדר הדין אזרחי. רובן של התביעות היו תביעות כספיות בין בנקים וחברות מסחריות ללקוחותיהם.

בשעה 10:00 וקצת, לאחר שאולם הדיונים התרוקן מעט מיושביו. עו"ד טיטונוביץ', בא כוח התובע, נכנס לאולם להתיישב. בשעה 10:30 הגיע תורי ותורו לדיון. דיון על לשון הרע שפורסם באינטרנט.

תפסתי את מקומי בשולחן ההגנה. עו"ד טיטונוביץ' תפס את מקומו. לא הוחלפה כל מילה בין הצדדים עד לדיון עצמו. עו"ד טיטונוביץ' נראה רושם לעצמו דברים על הנייר, כאשר הוא מעיין ברפרוף בתצהיר שלי.

הדיון כמעט החל. עו"ד טיטונוביץ' הקריא את מספר התיק לשופט ולקלדנית (ת"א 33613/03) והדיון החל.

הדיון

לאחר שהשופט זיהה את התיק העבה על שולחנו, החל הדיון.

השופט ורדי פנה אליי וביקש לדעת האם ניסיתי להתפשר עם הצד השני כמו שעשתה משפחת רוטר. ניסיתי לספר את הסיפור על כך שהתביעה עשתה "הפרד ומשול", ואני לא קשור למשפחת רוטר בנושא.

כבוד השופט, שהיה עד כה סבלני בכל דיוניו הקודמים באולם, קטע את דבריי בנחרצות. הוא החל להציע שכדאי שאגיע לפשרה בהקדם עם הצד השני. הוא אמר לי שהוא רואה בחומרה את מה שעשיתי. היה לי הרושם שהוא לא קרא את התצהיר המפורט שהגשתי לבית המשפט. הדברים לא נרשמו בפרוטוקול בית המשפט (הקלדנית לא הקלידה). ניכר כי בית המשפט הנכבד מבקש לסיים את התיק הבעייתי הזה בכל מחיר. ניסיתי שוב להסביר, אך שוב דבריי נקטעו. הסברתי שהפשרה של משפחת רוטר לא מחייבת אותי ויש גם סעיף בהסכם הפשרה שבו זה כתוב.

בינתיים פנה השופט אל עו"ד אמיר טיטונוביץ' כדי לשמוע את דעתו בעניין. עו"ד טיטונוביץ' ביקש מבית המשפט להורות על מחיקת סעיפים בתצהיר עדות ראשית של הנתבע שהוגש מספר חודשים לפני כן.

העתק תצהיר עדות ראשית של הנתבע, כאן

http://halemo.net/nfc/halemoyoav14.html

העיתונאי יואב יצחק בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית נגדי (אני הגשתי ראשון מכיוון שהודאתי בפרסום), ועל פניו נראה כי אין לו כלל הגנות טובות כנגד מה שכתבתי בתצהיר שלי. את סיפורו הטרגי בכתב התביעה הוא לא גיבה בראיות, בעובדות ובעדות (בכתב) שצריכה להיאמר תחת אזהרה.

עו"ד אמיר טיטונוביץ' נטל את רשות הדיבור וביקש מבית המשפט לפסול חלקים מהתצהיר שלי בטיעון שהם לא קבילים ויש הרחבת חזית. עו"ד טיטונוביץ' טען לגבי מספר סעיפים בתצהיר שהם מבישים ויש למחוק אותם (סעיפים 58-60 לגבי ההסתה לכאורה של יואב יצחק בספרו נגד יצחק רבין ז"ל, וסעיפים 241-243 לגבי מאמריו של עו"ד טיטונוביץ' בעיתון גלובס).

התברר שהשופט היה קצר רוח גם כלפי עו"ד טיטונוביץ'. השופט פסק בנחרצות כי הוא לא פוסל סעיפים בשלב הזה של המשפט ואם יש בקשות לפסילת חלקים בתצהיר, יש לעשות זאת בדיון הוכחות.

אותי עמדתו של השופט די הפתיעה. ידוע לי שבדיוק בשביל זה קיים שלב קדם משפט. על מנת לדון בתצהירים ולדון בסעיפים לא קבילים, לתקן אותם ולראות היכן הצדדים עומדים מבחינת עדות ראשונה בכתב. גם אני הגעתי מוכן עם רשימת סעיפים שעו"ד טיטונוביץ' היה עלול לפסול לי, וכבר היו לי תשובות מוכנות בכתב לגבי כל סעיף שכזה.

השופט ורדי הכתיב לפרוטוקול שעו"ד טיטונוביץ' מסכים לעמדת בית המשפט וכי הוא יציג את הסעיפים בדיון ההוכחות הקרוב.

על פניו נראה כי עו"ד טיטונוביץ' גם הוא מופתע מהתוקפנות של כבוד השופט ורדי כלפיו. הוא ניסה לספר לבית המשפט כי רק בשבוע שעבר נעצרתי על ידי המשטרה וכי מדובר באיזה עבריין סדרתי.

השבתי שזה לא נכון ומדובר בשקר. דבריי ודבריו של עו"ד טיטונוביץ' לא נרשמו בפרוטוקול. כמובן שבשבוע קודם נעצרתי, אבל ביקשתי למשוך את עו"ד טיטונוביץ' במילים כדי שימשיך לספר לבית המשפט דברים משמיצים עליי. לטעמי, הוא לא הבין שבניסיון שלו להשחיר את פניי מול כל הנוכחים באולם (כולם עורכי דין שישבו בספסלים מאחור ונראו משועשעים) הוא פשוט יוצא פאטתי (לטעמי). במקום להתעסק בתביעה לגופה, הוא מתעסק עם שטויות ורכילות לא משפטית באולם בית המשפט. ככל הנראה ביקש להוציא אותי משלוותי, אבל לא הלך לו כל כך. לנסות להקניט אותי בסיפור מעצר כלשהו שבו הייתי מעורב, זה כמו להקניט זונה על כך שהיא מעורבת במשגל כלשהו.

(בדיון הבא הוא כנראה יספר לבית המשפט שנעצרתי על עריקות ואני חייל מילואים מאוד גרוע ולא תורם למדינת ישראל).

בשלב מסוים, כשטען שהסעיפים המבישים שהוא מבקש לפסול מתצהירי מתייחסים בעיקר לתקיפתו באופן אישי. טענתי בתצהיר שהוא עושה חגיגות עיתונאיות פרטיות בעיתון גלובס בנושא של התביעה. השבתי לו שאת המשפט ינהל בבית המשפט ולא בעיתונים. גם הדברים הללו לא נכתבו בפרוטוקול הדיון.

כבוד השופט ורדי נתן את החלטתו. הדיון הבא ביום 9 יוני 2004 יהיה דיון הוכחות ובו יוצגו על ראיות הצדדים. הדיון יתקיים ביום 9 יוני 2004 בשעה 9:00 בבוקר באולמה של כבוד השופטת רות רונן.

וכך כתב כבוד השופט ורדי בהחלטתו:

[ציטוט]

החלטה

1. לאור סיום הליכי קדם המשפט ובהתאם לבחירת התאריך להוכחות המקובל על כל הצדדים, הנני קובע את התיק לישיבת הוכחות ליום 9/6/04 שעה 9:00 בפני כובד השופטת רונן.

2. בישיבה זו/בישיבות אלו תישמענה ראיות התביעה וההגנה עד תום.

3. כל מצהיר, לרבות מומחה, יתייצב לחקירה על תצהירו/חוות דעתו, במועד הנקוב לעיל.

ניתן והודע היום 5/5/04 במעמד הצדדים דלעיל.

ד"ר קובי ורדי, שופט

[סוף ציטוט]

סוף דבר

את בית המשפט עזבתי במועקה קשה. לא החלפתי מילה נוספת עם עו"ד טיטונוביץ' ועזבתי את האולם לאחר שקיבלתי את פרוטוקול הדיון וההחלטה.

דיון ההוכחות יהיה מכריע. העדויות והראיות ייבחנו סופסוף בצורה אמיתית ולא בשלבים מקדמיים שתפקידם לפשר בין הצדדים היריבים.

לאחר ישיבת הוכחות שכזו, ניתן בדרך כלל פסק דין מנומק על ידי השופטת שדנה בתיק.

אם עשיתי טעות כלשהי או משהו רע כלפי מישהו בחיי האינטרנט שלי, אני ארצה לראות אותה כתובה ומנומקת בפסק דין חלוט. פסק הדין שייכתב בבית המשפט השלום בתל אביב, בית משפט חשוב ומרכזי בישראל, יפרט את ההתנצלויות שלי כלפי הנפגע (התובע), את כל מה שאני והצד השני עברנו ועשינו עד למתן פסק הדין, את טענות הצד הנפגע, את ההגנות של הצד הפוגע, את המחדלים שלי ואת המחדלים שלו. כל הסיפור כולו יהיה כתוב על מסמך רשמי של מדינת ישראל.

זוהי אינה התביעה הראשונה כנגדי על פרסום לשון הרע לכאורה ברשת האינטרנט. כבר בשנת 1997 נתבעתי (שלא בצדק) על ידי מאן דהו בגין פרסום לשון הרע לכאורה ברשת האינטרנט. סכום התביעה עמד אז על 200,000 ש"ח.

התביעה הזו חוסלה על ידי בבית המשפט לאחר כשנתיים של דיונים ותכתובות. גם אז לא הייתי מיוצג ומולי עמד עו"ד נכבד עם לקוח מכובד. אני קיבלתי את הפיצוי הכספי שדרשתי: 8,000 ש"ח. התביעה על לשון הרע נדחתה במלואה. את פרטי התביעה הזו אני משאיר לעו"ד אמיר טיטונוביץ' ולבא כוחו העיתונאי יואב יצחק לחפש.

זה הרי ממש לא פייר שרק אני אדע עליהם כל כך הרבה והם לא יידעו עליי כלום.