eDoar::פסק דין: האינטרנט הוא מדיה פרסומית עצמאית ונפרדת

הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

פסק דין: האינטרנט הוא מדיה פרסומית עצמאית ונפרדת

03/08/2004 | גיליון מספר 63 | halemo

שחקן שחתם על קמפיין פרסומי שרץ בטלוויזיה ובעיתונות הארצית, תבע את החברה המפרסמת ששכרה את שירותיו בגין הצגת הקמפיין באתר האינטרנט תדמיתי של החברה המזמינה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קיבל את הטענה כי האינטרנט הוא מדיה פרסומית נפרדת, ויש לשלם בנפרד עבור הצגת עבודות ויצירות ברשת אינטרנט, הגם אם שולם עבורם כסף מלא עבור פרסום במדיה אחרת. הפסיקה מתבססת על פסק דין של בית המשפט השלום בתל אביב שקבע דבר דומה לגבי רשת האינטרנט.

רקע

דובי פינגר הוא אמן ושחקן המיוצג על ידי סוכנות השחקנים של עובד מחפוד.

ביום 19 מאי 2003 נחתם בין סוכנות השחקנים שלו לבין חברת תאוצה פרסום ויחסי ציבור בע"מ, הסכם אשר בו נקבע כי פינגר ישתתף כשחקן בפרסומת של חברת אוטו סנטר בע"מ.

בהסכם שנחתם בין הצדדים הוסכם כי צילום הפרסומת יהיה ערוץ 2 וערוץ 10 בטלוויזיה וכן בעיתונות הארצית. ההסכם הוגבל לפרק זמן של 6 חודשים, המהווה תקופה של עונה פרסומית.

העבודה בוצעה כמתוכנן, אלא שבשלב מסוים הסתבר לפינגר, שחברת אוטו סנטר מפרסמת את המודעות שהוא מופיע בהן באתר האינטרנט התדמיתי שלה.

התובע פנה לחברת תאוצה פרסום ויחסי ציבור בע"מ אשר הפיקה את הפרסום, ודרש תשלום נוסף בגין שימוש נוסף בתמונותיו באתר האינטרנט. חברת תאוצה השיבה את פניו ריקם ולא נעתרה לבקשתו.

בינתיים פנתה חברת תאוצה לחברת אוטו סנטר ודרשה ממנה להסיר את התמונות של השחקן מאתר האינטרנט שלה. חברת אוטו סנטר נעתרה לבקשה והסירה את הפרסום.

אתר חברת אוטו סנטר בע"מ

http://www.autocenter.co.il

תביעה ודיון ראשון

דובי פינגר, שלא קיבל כל תשלום עבור שימוש בתמונותיו באתר האינטרנט של חברת אוטו סנטר, פנה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב והגיש תביעה כספית על סך 4,190 ש"ח כנגד חברת תאוצה. חברת אוטו סנטר לא נתבעה בשלב הראשון (ת"ק 2332/04, תביעות קטנות תל אביב).

ביום 30 מאי 2004 התקיים דיון באולמה של השופטת חנה פלינר. התובע חזר על תביעתו וטען כי מה שנחתם עימו בחוזה היה קמפיין פרסומי במדיות שפורטו בהסכם: ערוץ 2, ערוץ 10 ועיתונות ארצית. פינגר טען כי לא הוסכם בינו לבין הצד השני כל איזכור לפרסום ברשת האינטרנט, וכי על הפרסום באתר אוטו סנטר מגיעה לו תמורה כספית 800 דולר, שהיא כמחצית התמורה ששולמה לו עבור הקמפיין במדיות האחרות: 1,600 דולר.

דובי פינגר טען בפני בית המשפט כי האינטרנט זו מדיה אחרת שאינה יכולה לבוא לצד מדיות הפרסום האחרות, הגם אם מדובר באתר תדמיתי של החברה המפרסמת, אוטו סנטר. בצד טיעוניו, הביא פינגר פסיקה הקובעת כי אינטרנט היא מדיה נפרדת.

הנתבעת, חברת תאוצה פרסום ויחסי ציבור בע"מ, טענה כי אינה אחראית לאתר האינטרנט של חברת אוטו סנטר והוסיפה כי כאשר ביקשה מחברת אוטו סנטר להסיר את המודעה, המודעה הוסרה. כמו כן טענה כי מדובר בסך הכל בדף סרוק מתוך עיתון שבו הופיעה המודעה ולא בסרטון או בקמפיין שלם שצולם לטלוויזיה.

על מנת להכריע בסוגיה, השופטת חנה פלינר קבעה כי חברת אוטו סנטר תצורף לתביעה, וכי הצדדים יביאו אסמכתאות לשאלה האם רשת האינטרנט היא מדיה. על התובע הטילה להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את חברת אוטו סנטר כנתבעת מספר 2.

דיון שני

הדיון השני בתביעה התקיים בפני השופטת מיכל ברק נבו. בדיון הנוסף חזר התובע על דבריו כי האינטרנט היא מדיה נפרדת ואף הציג פסק דין של השופטת זהבה אגי הקובע כי האינטרנט הוא מדיה נפרדת (פסק הדין בסוף המאמר).

נתבעת 1, חברת תאוצה, התגוננה בטענות הבאות:

1. האינטרנט אינו מדיה נוספת, אלא רשת מחשבים, ולפיכך לא מגיע כל תשלום נוסף בגין פרסום כזה;

2. דין אתר הבית של חברה כדין אולם תצוגה נוסף וגם בגין המודעות הנתלות באולם התצוגה לא נהוג לגבות תשלום נוסף;

3. הנתבעת 1 לא ידעה כלל שהנתבעת 2 עשתה שימוש נוסף בחומר. הנתבעת 2 סרקה אל תוך אתר האינטרנט שלה את המודעות שהתפרסמו בעיתון. לנתבעת 1 לא היתה ידיעה על כך ואין לה כל שליטה על שימוש כזה.

4. הדרישה לתוספת בשיעור 50% מהתשלום המקורי היא מופרזת ושיעור זה מתייחס לתשלום עבור עונה נוספת.

נתבעת 2, חברת אוטו סנטר שדין התביעה נגדה להדחות מחוסר יריבות בינה לבין התובע, שכן הסכם העבודה שבבסיס התביעה הוא הסכם בין הנתבעת 1 לתובע, והנתבעת 2 כלל אינה צד לו.

עוד הוסיפה את ההגנות הבאות:

1. היא לא היתה מעורבת בתהליך ההתקשרות בין הנתבעת 1 לתובע ולא ידעה דבר על פרטי אותה התקשרות, עד לקבלת כתב התביעה.

2. היא לא ידעה כלל שאסור לה לעשות שימוש בחומר בצורה שבו עשתה בו שימוש. ברגע שהנתבעת 1 פנתה אליה בנושא, כעבור שבועות ספורים מתחילת הצגת התמונות באתר, בדרישה להסירן - הן אכן הוסרו מיידית.

3. הנתבעת 1 לא יידעה אותה לגבי המגבלות על שימוש בחומר, ולכן אין לה כל אחריות אם במעשיה הופר תנאי שלא ידעה על קיומו.

4. העובדה שהמודעות פורסמו באתר הבית שלה, המיועד ללקוחותיה, ולא באתר שיווקי או פרסומי.

5. המודעות התפרסמו באינטרנט באותה תקופה בה פורסמו גם בעיתון.

פסק הדין

ביום 1 אוגוסט 2004 נתנה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, מיכל ברק נבו, את פסק דינה. השופטת ברק נבו סקרה את הפסיקה הקיימת כיום בנושא האינטרנט כמדיה פרסומית נפרדת ועצמאית.

על פי חוזה העבודה בין התובע לנתבעת 1, העבודה הוזמנה עבור ערוץ 2, ערוץ 10 והעיתונות הארצית. רשת האינטרנט לא נכללה בחוזה העבודה, למרות שבהסכמים אחרים בין שחקנים לבין משרדי פרסום, רשת האינטרנט מוכנסת כמדיה לחוזה העבודה, אל אף שהשחקן אינו מקבל שכר נוסף בעבור זאת.

עוד נכתב בחוזה העובדה כי הזכויות לכל שימוש נוסף אחר בצילום השחקן הוא של הסוכנות. לפיכך כל שימוש נוסף או אחר, מותנה באישור בכתב והסכמה מראש, כנגד תשלום אשר יקבע בין הצדדים.

עוד מצאה השופטת ברק נבו כי הנתבעת 2 עשתה שימוש במודעות בהן מופיעה תמונתו של התובע באתר האינטרנט התדמיתי שלה (אתר הבית). השימוש נעשה במשך מספר שבועות. לא נעשה כל שימוש אחר באינטרנט בתמונות התובע: לא בפורטלים, לא כבאנר (Banner) ולא בפופאפס (Pop Ups).

השופטת מיכל ברק נבו סקרה את הפסיקה הקיימת בנושא רשת האינטרנט כמדיה פרסומית בפני עצמה.

השופטת הזכירה את פסק הדין האחרון בנושא פרסום באינטרנט: ת"א 12752/01 (שלום חיפה), הוטרינר ד"ר אופיר מרקו נגד הגולשת הולינגר רונית, שבו נדרש השופט שלמה לבנוני לשאלת הפרסום באינטרנט (פרסום לשון הרע).

עוד הוזכר פסק הדין ק"פ 145/00 (שלום תל אביב), השמאי שאול ויסמן נגד עורך גלובס חגי גולן ואחרים, בו נקבע על ידי השופטת דורית רייך שפירא כי עורך עיתון אחראי גם לפרסום באתר האינטרנט של העיתון, הגם אם זה לא מוגדר בחוק אישור לשון הרע (אינטרנט כאמצעי תקשורת).

פסיקה נוספת שהוזכרה היא של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, זהבה אגי, ת"א 33122/00, נגה יתומי רביב נגד מדינת ישראל, בו נקבע כי הפרת זכויות יוצרים בעיתון כתוב על נייר ופרסום אותה יצירה באתר האינטרנט של העיתון, הם שתי הפרות נפרדות לצורך הפיצוי הכספי. בפסק דין זה נקבע כי השינוי במדיום (מעיתון נייר לרשת האינטרנט), יוצר קהל אחר לכל הפרה.

השופטת מיכל ברק נבו השתכנעה כי לא היה שימוש מסחרי בפרסומת באתר אוטו סנטר, אלא פרסום תדמיתי באתר הבית, וקיבלה את ההשוואה כי האתר התדמיתי שווה לאולם התצוגה של החברה בה מוצג הפרסום.

השופטת פסקה לטובת התובע, השחקן דובי פינגר פיצוי בסך 720 ש"ח שיחולק חצי בחצי בין שתי הנתבעות. עוד פסקה כי הנתבעות ישלמו חצי בחצי את הוצאות המשפט של התובע בסך 350 ש"ח.

ת"ק 2332/04, תביעות קטנות תל אביב

דובי פינגר נגד תאוצה ואח'

פסק הדין המלא, כאן

http://halemo.net/edoar/0063/dubifinger.htm

dubifinger.htm