הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי
|
|
|
|
|
|
שוטרים אלימים מקבלים עידוד כספי מבית המשפט 17/07/2005
| גיליון מספר 80 | משה הלוי halemo זה נשמע
כמעט מופרך, אבל זה אמיתי לחלוטין: שוטר הפועל באלימות נגד אזרח, ואחר כך מאשים
את האזרח בתקיפת שוטר במילוי תפקידו, בונה לעצמו תוכנית חסכון צנועה: בבוא היום,
כשהאזרח יורשע בתקיפת שוטר, אותו שוטר מותקף יקבל פיצוי כספי נאה מהאזרח שהותקף. תקיפת שוטרים
סעיף 273
לחוק העונשין מגדיר מה היא עבירה של תקיפת שוטר: "התוקף
שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים
ולא פחות מחודש ימים." סעיף 274
לחוק העונשין מגדיר עבירת של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות: "התוקף
שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא
פחות משלושה חדשים: (1)
התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; (2)
היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר; (3)
התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה אנשים." סעיף 275
לחוק העונשין מגדיר עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו: "העושה
מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע
לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים
ימים." "תקיפה"
על פי החוק מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין: "המכה
אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא
הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות
הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה
שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות." שוטרים "מותקפים"
כששוטר
מבצע את תפקידו מול אזרח, לרוב עולים ניצוצות וטענות של האזרח כנגד השוטר, ומנגד
- השוטר מרגיש משום מה שהאזרח בז לו ומזלזל בו. שוטרים מקצוענים מוותרים על
"כבודם" ועוצרים את האזרח רק בחשד לאותה עבירה שביקשה המשטרה למנוע.
למשל גניבה, התפרצות, החזקת סם וכדומה. בשנים
האחרונות גילו שוטרים רבים שאפשר להוסיף לחשוד גם עבירות מתחום העבירות נגד
שוטרים, בהם עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור (לפי סעיף 288
לחוק העונשין). בעבירות
הנחשבות "קלות" (עבירות מסוג חטא ועוון שבצדן עד שלוש שנות מאסר),
הגורם התובע המגיש כתב אישום נגד האזרח הוא משטרת ישראל בעצמה, באמצעות לשכת
התביעות המשטרתית (ולא באמצעות פרקליטות המדינה), נוצר מצב שהמשטרה באמצעות
שוטרים ותובעיה דואגים גם לעצמם. כתב האישום
המנוסח על ידי תובע משטרתי שאינו תמיד בעל הכשרה משפטית (אלא סיים לא מכבר קורס
סמלים או קורס קצינים אשר מקנים לו סמכויות של תובע), תמיד יכלול גם עבירות כנגד
שוטרים, וזאת בנוסף לעבירה המקורית שבה נעצר החשוד, נחקר ושוחרר בערבות. למשל, אם שוטר
תפס גנב, והגנב קצת התנגד ורחמנא ליצלן, ידו של הגנב נגד בחולצתו של השוטר,
יואשם הגנב גם בעבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו. כתב אישום
כתב האישום
מחולק לרוב לשלושה חלקים. החלק הראשון מכיל את הרצאת העובדות המהוות (לדעת
התביעה) את מעשה העבירה. החלק השני מכיל את הוראת החיקוק שבגינה עומד האזרח
לדין. החלק השלישי מכיל את שמות העדים. לרוב - שוטרים. בעת הקראת
כתב האישום בבית המשפט בפני האזרח שאינו משפטן, הוא מודה בעובדות, מה שגורם לרוב
להרשעתו, זאת מכיוון שהוא אינו יודע לטעון בפני בית המשפט טענות מקדמיות כמו
למשל שאין העובדות מגלות עבירה וכדומה. בית המשפט
מרשיע בו במקום, לאחר ההקראה את הנאשם. מכיוון שהנאשם מואשם גם בעבירה של תקיפת
שוטר, הוא מורשע גם בעבירה זו. מיד לאחר
הרשעתו, טוענת התביעה המשטרתית לעונש. בעבירות "קלות" התביעה תדרוש
מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי כספי נדיב לשוטרים "המותקפים". מנגד,
הנאשם יתקשה לומר לבית המשפט שהשוטרים לא ניזוקו ולא נגרם להם שום נזק, ואין
עליו לפצות אותם. כזכור, הנאשם אינו משפטן. גזר דין
שופטים
שאינם מיומנים, או שהם מיומנים אך אינם רוצים לעזור לנאשם או למי מן הצדדים,
יפסקו עונש לנאשם, ובנוסף יפסקו כי על הנאשם לפצות את השוטרים "שפגע"
בהם. אם מעורב
יותר משוטר אחד באירוע, תבקש התביעה לפצות גם את השוטר השני, על מנת שלא ירגיש
מקופח כספית מול חברו שקיבל פיצוי כספי מהנאשם. שופטים
מיומנים, שלא דופקים חשבון לתביעה המשטרתית, ועוזרים לנאשמים בקטע המשפטי, ידחו
את בקשת התביעה המשטרתית לפצות את השוטרים "המותקפים". שופטים אלה
ידרשו מהתביעה המשטרתית להוכיח את נזקו של השוטר. רק לאחר שהשוטר
"המותקף" יוכיח את הנזק שנגרם לו על ידי הנאשם, תישקל ברצינות האפשרות
שיקבל פיצוי כספי. כאמור,
שוטרים רבים בישראל, בעזרת התביעה המשטרתית, עלו על הנקודה שבה הם מקבלים כסף
מבית המשפט בגלל ש"הותקפו" על ידי הנאשמים. פיצוי לשוטר מותקף
כל מה
שנכתב לעיל נכתב על סמך מקרים אמיתיים שקרו בבית המשפט השלום בעכו, שם התופעה של
כתבי אישום המכילים עבירות נוספות נגד נאשמים בגין תקיפת שוטרים, היא תופעה
נפוצה. ביום 7
יולי 2005 הועמדו לדין האחים בוכבוט בפני השופטת רונית יצחקי בבית המשפט השלום
בעכו (ת"פ 2997/04). השניים הואשמו והורשעו על פי הודאתם בעבירות של גניבה
בצוותא (במהלך הדיון התברר כי המדובר בגניבת אבוקדו ממטע לאחר שהשניים התקשו
להביא אוכל לילדיהם בגלל מובטלותם). ההודאה כללה גם עבירות של "תקיפת"
שוטרים והכשלתם. התובעת
המשטרתית באותו הדיון, עו"ד לימור אדמון, ביקשה מבית המשפט כי השניים יפצו
את שני השוטרים שתפסו אותם בביצוע העבירה. לטענת התביעה, אחד מהאחים תקף את
השוטר שתפס אותו. האח השני לא תקף את השוטר השני שעצר אותו. בית המשפט
התחבט בשאלה כיצד יפוצו השוטרים. דילמה אמיתית: רק אחד מהשוטרים
"הותקף" על ידי אחד מהנאשמים, בעוד השוטר השני לא הותקף על ידי הנאשם
השני. התובעת המשטרתית הסבירה שלא לפרוטוקול כי אם יפוצה רק אחד השוטרים, ירגיש
השוטר השני כי יצא פראייר, וחבריו בתחנת המשטרה עלולים ללעוג לו. שופטת בית
המשפט רונית יצחקי מצאה פתרון יצירתי, אשר "מתחשב" בנאשם שצריך לפצות
את השוטר בסכום כספי כלשהו בגלל ש"תקף" אותו. השופטת יצחקי חילקה את
סכום הפיצוי בין שני הנאשמים, כאשר כל נאשם יפצה כל שוטר. הנאשם
ש"תקף" את שוטר א' יפצה אותו במחצית הסכום, בעוד אחיו שלא תקף את שוטר
ב', ישלם את המחצית השניה לשוטר ב'. כך יוצא שכל אחד מהאחים ישלם לכל שוטר 400
ש"ח. צדק נוסח השופטת רונית יצחקי. ת"פ 2997/04 (שלום עכו), מדינת ישראל נגד בוכבוט
פרוטוקול
הדיון, כאן ו/או כאן http://halemo.net/edoar/0080/police02.htm אי פיצוי לשוטר מותקף
במקרה
שנדון יום קודם לכן אצל השופט הותיק משה אלטר מבית המשפט השלום בעכו, זה לא
הצליח לתביעה המשטרתית. ביום 6
יולי 2005 הועמד לדין אדם בשם איברהים חזבון בעבירות אלימות (ת"פ 3862/04).
בנוסף, הוא הואשם, הודה והורשע בעבירות של תקיפת שוטרים והכשלתם. התובע
המשטרתי באותו דיון, עו"ד ישראל בר סלע, ביקש מבית המשפט כי הנאשם יפצה את
השוטרים שתקף והכשיל. השופט משה אלטר שאל את התביעה המשטרתית האם לשוטרים
המותקפים נגרם נזק (כספי) כלשהו. התובע המשטרתי השיב בשלילה, ואף טען שלא
לפרוטוקול שהשוטרים אינם יכולים להוכיח כי נגרמו להם נזקים. למרות הסדר
הטיעון שבו הסכים הנאשם לפצות את השוטרים שתקף, השופט משה אלטר סירב לקבל חלק
מהסדר הטיעון, וזאת בשל העובדה כי הוראות סעיף 77 לחוק העונשין קובעות פיצוי רק
לאדם שניזוק מעבירה. מאחר והשוטרים המותקפים לא ניזוקו, לא מגיע להם כלל פיצוי
כספי. וכך מוגדר
סעיף 77 לחוק העונשין: 77.
פיצוי (א) הורשע אדם, רשאי בית-המשפט לחייבו,
בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על-ידי העבירה סכום שלא
יעלה על 84,400 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו. (ב)
קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה
או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר. (ג)
לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס
שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. ת"פ 3862/04 (שלום עכו), מדינת ישראל נגד חזבון
איברהים
פרוטוקול
הדיון, כאן ו/או כאן http://halemo.net/edoar/0080/police01.htm סוף דבר
אם לא
הצלחתם להבין עד היום, מדוע בשנים האחרונות שוטרים מתנהגים באלימות מיותרת כנגד
אזרחים, אז הנה קיבלתם את התשובה. הכל עניין של כסף. התשובה די
פשוטה: שוטרים אלימים מקבלים כסף בגין אלימותם. כאשר מעורבת אלימות בין שוטר
לאזרח, תמיד תתווסף לרשימת העבירות כנגד האזרח, גם עבירה של תקיפת שוטר. בבית
המשפט תנסה התביעה המשטרתית לשכנע את בית המשפט לחלוב את כיסו של האזרח, ולהעביר
פיצוי כספי לשוטר שבסך הכל מילא את תפקידו, ולא צריך לקבל פרמיה על זה. שוטרים
ותיקים למדו את הטריק הפיננסי הנלוז הזה, שנעשה בעזרתה האדיבה של התביעה
המשטרתית, ובעזרתם האדיבה של שופטים לא מיומנים. |
|
|
תגובות הקוראים |
|
|
|
|
