הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

דוור העורך: אפקט יאסין

 

27/03/2004 | גיליון מספר 48 | halemo

 

 

אפקט יאסין הוא ביטוי המתאר דברים מוזרים שעלולים לקרות לאחר חיסולו של מנהיג החמאס אחמד יאסין. המונח התחיל כמונח כלכלי המתאר את התנהגות הבורסה, אבל גלש גם לתחומי חיים אחרים. אפקט יאסין עשה דרכו גם לרשת האינטרנט וגרם להתנהגויות מוזרות של נפגעי סאטירה הטוענים לזכויות יוצרים.

 

 

השבוע, ביום 22 מרץ 2004, בשעה 5:30 לפנות בוקר, חוסל מנהיג החמאס, השיח' אחמד יאסין. החיסול התבצע על ידי טיל שכוון לעבר כיסא הגלגלים של השיח' הנכה. החיסול התבצע לאחר שלוש שנים של טרור רצחני מצד תנועת החמאס בראשה ישב יאסין (הוא לא יכול היה לעמוד בראשה בגלל מגבלות גופניות).

 

החיסול לא גרם רק להתפרקות טוטאלית של החמאס באותו הרגע, אלא גם לפורקן של בדיחות וסאטירה שנצברה למצבים כאלו.

 

בארה"ב ובאירופה קיים ז'אנר בדיחות ותמונות גרפיות פוליטיות בכל עת שיש אירוע פוליטי חשוב כלשהו. בדיחות על נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש, על אויבו המר אוסמה בין לאדן, על סדאם חוסיין, על מושל קליפורניה, השרירן ארנולד שוורצנגר ועל עוד דמויות פוליטיות.

 

גם בישראל קיים ז'אנר כזה. אמנם לא בסדר הגודל של ארה"ב, אבל עדיין קיים. פעם הוא היה גדול יותר, אבל מאז המיתון הכלכלי, מותו של ההייטק ושלוש שנות אינתיפדה מפרכות, מאגר הבדיחות והסאטירה לא גדל בקצב של פעם.

 

 

רצח ברחובות ירושלים

 

ביום שישי, 19 מרץ 2004 בשעות הערב, נרצח אזרח ישראלי תושב ירושלים בעת שעשה ג'וגינג בשכונת הגבעה הצרפתית. גדודי חללי אל אקצה של הפת"ח לקחו את האחריות, ופרסמו כרזת חסרת אחריות שבו הם מתפארים בחיסולם של ציונים בעיר אורשלים אל קודס.

 

עותק של הכרזה, כאן

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=855121

 

למרבה הפתעתם, התברר כי הנרצח הוא דווקא בחור ערבי צעיר בן 20 בשם ג'ורג' חורי. עוד התברר כי אביו של הנרצח הוא עו"ד אליאס חורי המייצג מחבלים בבתי משפט ישראלים. פורסם גם כי הוא מייצג את ענייניה של הרשות הפלסטינית, אך הוא הכחיש זאת בראיון שנערך עימו באחת מתוכניות הבוקר בערוץ 2.

 

עוד התברר כי אביו של עו"ד אליאס חורי, סבו של הנרצח, נרצח בשנת 1975 בפיגוע מקרר התופת בירושלים, שוב פעם על ידי מחבלים פלסטינאים.

 

גדודי חללי אל אקצה הבינו מהר את הטעות, וכדי לתקן אותה, הם פרסמו כרוז שהפך את הנרצח לשאהיד. אבל, הם שוב עשו טעות כי הנרצח הוא ערבי נוצרי ואינו יכול להיות שאהיד על פי האיסלאם מכיוון שנוצרים נחשבים לכופרים, בדיוק כמו היהודים.

 

בכך הפכו עצמם הכרוזים של גדודי חללי אל אקצה של ארגון הפת"ח לכרוזים הזויים, רצופי טעויות, לא אמינים וכאלו שמוסיפים חטא על פשע כלפי בני עמם שלהם שבהם הם פוגעים ומפרסמים את דבר מותם.

 

ביום 21 מרץ 2001 בשעות הערב, נשלח למנויי דואר חשמלי כרזה פיקטיבית של גדודי חללי אל אקצה המודיעים על מותו המצער של חורי בשיבה טובה לאחר שחטף התקף לב בשעת הריצה.

 

הכרזה ,כאן

http://halemo.net/satiroom/images8/huri.gif

 

 

סאטירה ראשונה: מודעת אבל פיקטיבית ליאסין

 

כאמור, ביום 22 מרץ 2004, כבר שעה לאחר חיסולו של אחמד יאסין על ידי צה"ל בשעות הבוקר המוקדמות, שוגרה למנויי דואר חשמלי כרזה סאטירית מתוך חדר הסאטירה, הנחזית להיות מודעת אבל רצופת טעויות של גדודי חללי אל אקצה של הפת"ח אשר מודיעים כי השיח' יאסין נפגע בתאונת דרכים בעת שנהג על הכיסא החשמלי שלו ברחובות העיר עזה.

 

הכרזה, כאן

http://halemo.net/satiroom/images8/yassindead.gif

 

 

סאטירה שנייה: דף זיכרון ליאסין

 

באותו הערב (22 מרץ 2004), לאחר שכלי התקשורת ראיינו ללא הגבלה אישים פלסטינים לרוב שדיברו על השיח' יאסין באותם מונחים שדיברו על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל לאחר הירצחו בשנת 1995, כמנהיג שאבד.

 

בשנת 1995, לאחר רצח רבין במוצאי שבת , 4 נובמבר, האינטרנט בישראל לא היה מפותח דיו ולא היו קיימים אתרי אינטרנט ישראלים רבים. האזרחים שכן היו מחוברים לרשת האינטרנט, התחברו לרשתות הצ'אט של IRC, ודיברו על הרצח בערוצים הישראליים (למשל בערוץ #israel).

 

באותה עת הוקם דף זיכרון לרבין המנוח תחת דומיין שנקרא נטקינג (netking.net). הדף באתר נטקינג השתמש באותם אלמנטים ידועים של דף זיכרון לזכר אדם כלשהו: רקע שחור, כיתוב בצבעים לבן ואדום, איזכור שנת הלידה ושנת הפטירה, תמונה של נר דולק או של לפיד בוער, תמונת המנוח וספר תנחומים.

 

בהמשך הפך פורטל נטקינג לאחד הפורטלים הפופולריים ברשת העברית עד ליום מותו מחוסר מזומנים מחניק בחודש מרץ 2001.

 

עותק של דף הזיכרון מאתר נטקינג, כאן

http://www.otn.com/netking

 

בהמשך השנים צצו להם אתרי זיכרון לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל וגם אתר הכנסת השתתף בחגיגת הזיכרון והקים לזכר רבין אתר זיכרון מורחב שלא מכיל רק את האלמנטים הויזואליים שהוזכרו, אלא אף תמונות עבר, מאמרים עם רקע היסטורי ועוד.

 

דף הזיכרון ליצחק רבין באתר הכנסת

http://www.knesset.gov.il/rabin/rabin.htm

 

תעשיית ההנצחה לזכר רבין התפתחה במשך השנים, ובכל יום זיכרון נוספו אלמנטים שהפכו למיצגיו של רבין: שיר הרעות שכל אהב בתוכנית של דן שילון, שיריו המלנכוליים של הזמר אביב גפן ובהם "לבכות לך" (שנכתב במקור לחבר שאבד ולא לרבין), סיסמאות "שלום חבר" ו"חבר אתה חסר" שנכתבו בפונט (גופן) מיוחד בשם "קורן" (Koren) ועוד.

 

במוחי עלה רעיון פשוט וקל: לעשות דף זיכרון לאחמד יאסין, הכולל ספר תנחומים שבו יכול כל גולש לנחם את משפחת יאסין.

 

בפתיחת הדף יוצגו, כמו בכל דף זיכרון המכבד את עצמו, תמונתו של המנוח, שמו, שנת לידתו ושנת פטירתו, שמו באנגלית, עברית וערבית. תוספת של נר נשמה על דף ברקע שחור. העיצוב יהיה עיצוב ידוע של צלב גרפי בלתי נראה: למעלה התמונה. למטה הנר הדולק. בצד ימין הכיתוב בערבית. בצד שמאל הכיתוב באנגלית. באמצע השם בעברית עם שנת הלידה ושנת הפטירה. בדף יתווסף קישור לספר התנחומים.

 

מכיוון שמדובר בדף סאטירי, לדף נוספו אלמנטיים סאטיריים: הכיתוב בערבית לא היה שמו של אחמד יאסין אלא הכיתוב "אללה אכבר". ברקע דף הכניסה נוספה מוסיקה ובה מנגינה דומה לשירו של אביו גפן "לבכות לך".

 

מילות השיר "לבכות לך" באתר שירונט

http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=1866&singer_id=34&song_title=6febf

 

כשהמשתמש לחץ על הקישור לספר התנחומים, נפתח דף זהה לדף הפתיחה, אבל במקום המנגינה של "לבכות לך", נשמעה לפתע המנגינה הידועה של השיר "הבה נגילה". המנגינה החדשה היתה הפאנץ' ליין באתר הזיכרון.

 

לדף נכנסו במשך השבוע מאות אנשים וחתמו. הדף עבר בדואר אלקטרוני בין גולשים ומספר כניסות שיא נרשם באתר.

 

דף הזיכרון ליאסין, כאן

http://halemo.net/satiroom/yassin/index.html

 

 

הכנסת לא אוהבת ומאיימת

 

לדף הזיכרון של יאסין הגיעו גם עובדי אתר האינטרנט של הכנסת שלא אהבו כל כף את ההקשר לרבין, ואת הפרודיה של אתר הזיכרון לרבין בכנסת.

 

למחרת פרסום הדף, ביום 23 מרץ 2004 בשעה 18:00 בערב, קיבלתי לתיבת הדואר שלי מכתב מאתר אופיר כהן, ראש תחום אבטחת מידע של כנסת ישראל.

 

וכך כתב (שגיאות הכתיב במקור):

[ציטוט]

"שלום רב

 

חדר הסטירה העלתה לינק לדף העוסק בזכרו של השייח יאסין, אין לי בעייה עם סטירה, רק חשוב לזכור שאסור להעתיק אתרים. הדף נלקח מהאתר לזכרו של יצחק רבין באתר הכנסת, אפילו הלינק לתגובות נשאר בדף המוצג באתרכם.

 

אני מבקש להוריד את הדף באופן מידי ולערוך אותו בצורה שונה על פי הבנתכם.

אני מאמין כי תסכילו לפעול במידי קודם שנאלץ להעביר את העניין לטיפול המחלקה המשפטית בכנסת."

[סוף ציטוט]

 

מיהרתי ושלחתי תגובה לאופיר כהן, וכך כתבתי:

[ציטוט]

אופיר שלום,

 

מדובר בדף פרודיה על הדף לזכרו של יצחק רבין ז"ל באתר הכנסת.

בדף אצלי אין שום קישור או משהו ששייך לאתר הכנסת.

 

אודה לך אם תפנה אצלי בדף היכן בדיוק יש קישור לתגובות שקשורות לאתר הכנסת.

התגובות בדף שבניתי הן תגובות ממקור אחר.

[סוף ציטוט]

 

 

התגובות של ספר התנחומים, הם למעשה תגובות באדיבות אתר "שקוז" ולא שייכות לאתר הכנסת כלל וכלל.

 

אתר שקוז

http://www.shkooz.com

 

חיכיתי לתשובה על מכתב התגובה שלי, אך זו לא הגיע.

 

על המקרה הרחיב וכתב עידו קינן באתר מעריב און ליין.

http://www.maariv.co.il/channels/13/ART/676/767.html

 

אני ממתין לתביעה משפטית של אתר הכנסת הפגוע רגשית.

 

 

סאטירה שלישית: פוליסת ביטוח יאסין אישי

 

המוזה הסאטירית בעקבות חיסולו של המחבל יאסין המשיכה לשרור בביתי נטול השמחה, וביום 24 מרץ 2004 בבוקר, נשלח למנויי דואר חשמלי כרזה סאטירית חדשה המציעה להם לעשות פוליסת ביטוח חדשה בשם "יאסין אישי". הכרזה מציגה כיסא גלגלים של יד שרה עם שירותים צמודים לעשות בהם צרכים. פוליסת הביטוח מציעה שלושה ביטוחים בפוליסה אחת: גם ביטוח דירה, גם ביטוח רכב וגם ביטוח חיים.

 

הכרזה, כאן

http://halemo.net/satiroom/images8/yassinpolica.jpg

 

 

סאטירה רביעית: מבצע חיסולה של לובה את יאסינה

 

באותו שבוע החלה פרסומת ברשת האינטרנט. רשת שופרסל שילמה לשחקן טל פרידמן סכום של 150,000 דולר על מנת להשתתף בפרסומת לקידום מבצעי חג הפסח של הרשת. טל פרידמן נדרש לגלם את דמותה הלאומית של לובה, קופאית עצבנית ודעתנית ממוצא רוסי  שהחלה את הקריירה שלה בערוץ 2 בתוכנית "ארץ נהדרת".

 

אתר הבית של התוכנית "ארץ נהדרת"

http://www.nehederet.tv

 

דמותה של לובה תפסה חזק בישראל וברשת האינטרנט. מכיוון שהדמות הוצגה בערוץ 2 שנקלט גם דרך אנטנה ולא רק דרך מני לכבלים (HOT) או ללווין (YES), מדובר בעצם ב"קהל שבוי", שנאלץ לראות אותה שוב ושוב בערב שבת בשעה 21:00. העיתונות שיתפה פעולה בצורה אגרסיבית בניפוח הדמות וכבר בחג הפורים נוצר מצב שכל ילדי ישראל התחפשו לדמות "האהובה".

 

הז'רגון הייחודי והשפה העברית הייחודית שפיתחה דמותה של לובה, תפסה חזק, והפכה לנחלת הכלל. הז'רגון והשפה הפכו לחלק מהשיח הציבורי ושולבו בהודעות טקסט שונות ברחבי הרשת. שפת הלובה הפכה לחלק מרשת האינטרנטה.

 

דף 404 של לובה

http://kramberg.no-ip.com/kfkf.htm

 

חיפוש גוגל בשפת לובה

http://www.google.org.il

 

אתר המתעד את כל תופעות הלוואי של לובה באינטרנט

http://planet.nana.co.il/lci

 

לאחר ירידת התוכנית "ארץ נהדרת" ובה גם דמותה של לובה, קרה מה שקורה לכל דמות פיקטיבית נלעגת ומצליחה: חברות ביקשו לנכס לעצמן את הדמות ולהשתמש בה בפרסומת למוצרי החברה ולשירותיה. בינתיים, רק רשת שופרסל הצליחה לעשות זאת, ותמורת מאות אלפי שקלים קיבלה את דמותה של לובה.

 

גם ברשת אינטרנט ובאתרי החדשות החלה לככב דמותה של לובה אשר מפרסמת את מבצעי רשת שופרסל לקראת חג הפסח בקובץ פלאש מתריס על "מבצע עשר".

 

המבצע השיווקי של רשת שופרסל באותו שבוע שבו חוסל השיח' יאסין ממש הזמין פרודיה על "מבצע חיסול" (או "מבצע חיסולה" בשפת הלובה).

 

וכך, ביום 25 מרץ 2004, עלה לאוויר "מבצע חיסולה של אחמד יאסינה" לאתר חדר הסאטירה.

 

וכך נכתב אומרת לובה לאחמד יאסינה:

"קודם עושה פיגועה, אחר כך לוקח אחריותה. קודם אומרת איטבחה אל יהודה, אחר כך בא משטרה בבלובה ואומרת בודקת תיק. כמה פיגועים בה בלובה? אומרת בלובה מאה פיגועימה ואז מצפצפת בשידור חיה שעזה דינה אל כוס אמה עושה בום בומה. אחר כך בא אווירונה וזורקת חירבונה במוח של אחמד יאסינה. עכשיו לוקחת כיסא גלגלימה שלה מפה ולא חוזרת בלובה בחיים שלך יותר."

 

הכרזה, כאן

http://halemo.net/satiroom/yassina2.html

 

 

שופרסל לא אוהבת ומאיימת

 

את "מבצע חיסולה" של לובה ראו גם מנהלי רשת שופרסל חסרי חוש ההומור שלא אהבו את העניין.

 

כל פרסומאי מתחיל וכל חברה מסחרית יודעים שהפרסומת שלהם מוצלחת ותופסת אם מדברים עליה וגם אם משתמשים בה לצורך פארודיות.

 

אבל, רשת שופרסל היא לא כזו.

http://www.supersal.co.il

 

 

בשנת 1994 יצא לי לעבור מול מנהלי רשת שופרסל כספק שירות. עבדתי בחברה ששיווקה קופות רושמות ותוכנות מחשב לרשתות שיווק. אני שימשתי כאיש תמיכת תוכנה ופעמים רבות נתתי שירות טלפוני ובשטח לרשת שופרסל. הארגונטיות וההתנשאות היו מנת חלקם של מנהלי שופרסל עוד בימים הללו. הגישה הזו כנראה לא השתנתה.

 

כבר היום אפשר לצפות מהצד במאבקה המוזר והחמדני של רשת שופרסל כנגד חברת שטראוס (המחזיקה גם את חברת עלית) עד כדי סילוק מוצרים אהובים מהמקררים ומהמדפים של הרשת.

 

הבחירה של רשת שופרסל בקופאית לובה כדמות ייצוגית המייצגת את הקופאית השופסלית המצויה, מראה לטעמי עד כמה שם בשופרסל מתייחסים בזלזול לעובדות ולקופאיות סניפי הרשת. מצא מין את מינו.

 

אם למשל המשטרה היתה משתמשת בדמות השוטר הנלעג של יצפאן בפרסומיה הרשמיים? האם אתם מכירים חברה אחרת שהיתה משמשת בדמות נלעגת שמציגה בצורה הפוכה את כל מה שמייצגים העובדים של החברה?

 

רשת שופרסל לא אהבה את הפרודיה על הפרסומת שכה דאגה לדחוף למחשבם של הגולשים דרך הפורטלים ואתרי החדשות הגדולים, והיא פנתה למשרד עורכי דין מכובד העוסק בקניין רוחני, פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, מדגמים ושליחת איומים משפטיים לצרכני מוצרי שטראוס.

 

ביום 25 מרץ 2004 בשעות הערב המאוחרות, קיבלתי לידיי מכתב איום משפטי מאת עו"ד רון קלגסברג. במכתב הארוך האשים אותי העו"ד המלומד כי אני פוגע במוניטין של מרשתו, אני מתעשר שלא כדין על חשבון מרשתו, אני גורם נזקים כספיים למרשתו ואני על הכוונת של מרשתו.

 

נדרשתי מיידית להוריד את הפרודיה של "מבצע חיסולה". ככל הנראה לא הבחין עו"ד קרלסברג בכך שאין באתר שלי פרסומות מסחריות וכי מדובר באתר אישי פרטי של חסר תעסוקה שכמוני שלא מצא עדיין את דרך המלך להתעשרות מהירה וקלה.

 

מכתב האיום המשפטי, כאן

http://halemo.net/satiroom/yassina.html

 

המכתב בפורמט טקסטואלי, כאן

http://halemo.net/satiroom/images/supersol01.rtf

 

עדיין לא הגבתי למכתב. פעולה ראשונה שעשיתי הוא להרוס את הסטיקר הפרודי מטעמי זהירות משפטית. על פרצופה של לובה נמרח צבע אדום וכן מסביב. הושאר רק המלל שאני חיברתי.

 

לאחר שביצעתי זאת, הלכתי ובדקתי בעצמי מה החוק והפסיקה קובעים בנושא.

 

 

האם מותר לעשות פרודיה והאם זה מפר זכויות יוצרים?

 

בתי המשפט בישראל נדרשו בעבר לנושא. קיימים שני מקרים ידועים ביותר בתחום הפרודיה והפרת זכויות היוצרים.

 

המקרה הראשון הוא תביעתה של חברת "רוי" (THE ROY EXPORT COMPANY ESTABLISHMENT) שהחזיקה בזכויות היוצרים של דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין. זו תבעה בשנת 1991 את מפעל הפיס ואת השחקן ספי ריבלין בגין שימוש בדמותו של צ'רלי צ'פלין בפרסומת ששודרה בערוץ הראשון.

 

בשנת 1991, בית משפט המחוזי בתל אביב שדן במקרה קבע כי מפעל הפיס הפר את זכויות היוצרים של התובעת, ונתן צו מניעה האוסר על מפעל הפיס לעשות שימוש בדמות הנווד של צ'רלי צ'פלין.

 

בשנת 1996, חמש שנים לאחר פסיקתו של בית המשפט המחוזי, ערערו על ההחלטה מפעל הפיס, רשות השידור והשחקן ספי ריבלין לבית המשפט העליון (ע"א 8393/96).

 

בשנת 2000 דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי מפעל הפיס לא עשה שימוש הוגן ביצירה והפר את זכותיה של החברה שהחזיקה בזכויות היוצרים של צ'רלי צ'פלין. בית המשפט התייחס לאמנות הבינלאומיות נגד הפרות של זכויות יוצרים, כמו אמנת ברן.

 

המקרה השני הוא תביעת של חברת וולט דיסני שהחזיקה בזכויות היוצרים של הדמות המצויירת של הברווז דונלד דאק כנגד הקריקטוריסט חובב הברווזים דוד גבע שנהג לצייר ברווז בשם מובי דק. גבע הודה כבמהלך המשפט כי מדובר בפרודיה על דמותו של דונלד דאק של דיסני (ת"א 2221/91, המרצה 15205/91).

 

בשנת 1992 דן בית המשפט המחוזי בתל אביב במקרה ונתן פסק דין הקובע כי דודו גבע הפר את זכויות היוצרים של חברת וולט דיסני. הוא פסק לחובתו הוצאת בסך 7,500 ש"ח.

 

בשנת 1992 הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של המחוזי לבית המשפט העליון (בר"ע 2687/92).

 

בשנת 1993 פסק בית המשפט העליון כי דודו גבע הפר את זכויות היוצרים של חברת דיסני ופסק לחובתו סכום פיצויים נוסף בסך 10,000 ש"ח.

 

בשני המקרים לעיל היו מעורבות חברות לא ישראליות מארה"ב. במקרה השני לטעמי, נעשה עוול לקריקטוריסט דודו גבע ששלל ממנו את חופש הסאטירה והטיפול ההוגן ביצירה. האמנות הבינלאומיות גברו על ההגיון והנתבע נאלץ לשלם את המחיר.

 

 

הזכות לעשות פרודיה וחופש הביטוי גוברים על זכויות יוצרים

 

רק בשנת 2003 נדרש שוב בית המשפט המחוזי בתל אביב למקרה של פרודיה על דמויות ידועות המוגנות בזכויות יוצרים. הפעם לא היה מדובר בגוף אימתני ודורסני מארה"ב אלא בתובעת ישראלית.

 

בשנת 2003 נתבעה הסופרת שפרה האפרתי על ידי אלמנתו של הסופר יגאל מוסינזון (ת"א 1437/02). מוסינזון כתב 44 ספרים על חברות חסמב"ה (חבורת סוד מוחלט בהחלט). שפרה האפרתי כתבה ספר בשם "לא תשווה" בהן מככבות דמויות חסמב"ה וגם הסופר יגאל מוסינזון. היצירה היתה פרודיה שנונה על דמויות חסמב"ה המיתולוגיות שילדי ישראל גדלו עליהם. האפרתי בחרה לפתח את הדמויות בכיוונים מפתיעים.

 

שופט בית המשפט המחוזי של תל אביב יהודה זפט שדן במקרה, פסק כי הזכות לעשות פרודיה וחופש הביטוי גוברים על זכויות היוצרים של יצירה מוגנת. בפסק דין שכתב, קבע כבוד השופט כי טיפול הוגן ביצירתו של הסופר יגאל מוסינזון המנוח, חסמב"ה, שבוצע ע"י הסופרת שפרה האפרתי בספרה הוא טיפול הוגן על פי סעיף 2 לחוק זכות יוצרים משנת 1911.

 

כתבה בנושא

http://halemo.net/edoar/0014/0004.html

 

פסק הדין עיזבון המנוח יגאל מוסינזון נגד שפרה האפרתי, כאן

http://halemo.net/edoar/0014/mosinzon_vs_efrati_3.htm

 

 

סעיף 2 בחוק זכות יוצרים קובע את התנאים בהם טיפול ביצירה אינה נחשבת להפרת זכויות יוצרים:

[ציטוט]

2. הפרת זכות יוצרים

(1) רואין זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות-היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות-יוצרים:

(I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית עיתונאית;

(II) כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות-היוצרים, - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התכנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה;

[סוף ציטוט]

 

השופט זפט דחה את תביעת אלמנתו של הסופר יגאל מוסינזון בטענה כי האפרתי פיתחה דמויות שלא היו מפותחות קודם לכן. בנוסף כתב פסיקה חדשה הנותנת עדיפות לחופש הביטוי על פני זכות היוצרים.

 

וכך כתב השופט זפט בסעיף ד' בפסק דינו:

[ציטוט]

טיבה של פרודיה שהיא שומרת על הצורה האמנותית של היצירה המקורית תוך שינוי התוכן, באופן שנוצר ניגוד משונה מלעיג (ראה המלון החדש מאת אברהם אבן שושן, הוצאת קרת ספר, מהדורה שישית).

...

הביקורת עליה מגן סעיף 2(1)I אינה מוגבלת לסוג ספרותי מסויים. הביקורת עשויה ללבוש מגוון של צורות ספרותיות, ממאמר בעתון או בכתב עט ספרותי, דרך סרט או מחזה, ועד סיפור עלילה המשמר את הצורה האמנותית של היצירה המבוקרת ומשנה את תוכנה.

...

התרת העתקת יצירה מוגנת לצורך ביקורת היצירה נועדה לצמצם את פגיעת זכות היוצרים בחופש הביטוי. עניין לנו בערכים ובאינטרסים מתחרים:  מחד עידוד היצירה ופרסומה לתועלת הרבים, ובצידה הכרה מוסרית בזכות היוצר להנות מיצירתו ולהגן עליה מפני פולשים חמדנים, ומנגד הגנה על החופש לבקר את היצירה המוגנת. האיזון הראוי בין ערכים ואינטרסים אלו  מחייב שלא להגביל ולצמצם העתקה המותרת לצרכי ביקורת לצורה מסויימת של ביקורת.

...

החשש שהתרת העתקה למטרת ביקורת יצירה בדרך של פרודיה דוגמת ספרה של האפרתי תגרום ליוצרים להימנע מפרסום יצירותיהם נראה לי דחוק ביותר, ואינו שקול כנגד הצרת חופש הביטוי של מבקרי היצירה.

[סוף ציטוט]

 

 

סוף דבר

 

הביטוי "אפקט יאסין" הוא המצאה של התקשורת בישראל של דברים מוזרים שעלולים לקרות לאחר חיסולו של השיח' הטרוריסט אחמד יאסין. זה התחיל במאמר בעיתון כלכלי שתיאר את מה שעלול לקרות בבורסה לאחר חיסולו של יאסין, וזה המשיך לתאר את אורח החיים החדש שיצטרך לסגל לעצמו עם ישראל עקב ה"איום החדש" שנוצר בשטח.

 

אפקט יאסין גרם לגל בדיחות חדשות לעלות לאוויר, ואפקט יאסין גם גרם לתגובות לא רציונליות של "נפגעי סאטירה" חסרי חוש הומור כמו אנשי אתר הכנסת ומנהלי שופרסל. אכלו להם, שתו להם, חיסלו להם.

 

עדיין לא שלחתי מכתב תגובה לעו"ד המלומד המייצג את רשת שופרסל, וכשהוא יקבל העתק שכזה, המכתב יפורסם גם כאן באתר. מצד שני, אולי גם לא יישלח מכתב שכזה, ומישהו כבר ידאג לתת לרשת שופרסל קישור למאמר שהסתיים זה עתה.

 

 

 

 

 

















 


 


 
 



 
 
 

 






 

 

 

 

תגובות הקוראים