הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

חבר'ה, כנסו! יש מכות באינטרנט!

 

24/06/2006 | גיליון מספר 81 | משה הלוי halemo

 

האינטרנט יכולה להיות ייצרית, אפלה ואלימה. פעם, היו אילו הבריונים בעלי הגוף השרירי שהיינו צריכים לפחד מהם ולהיזהר לא להרגיז אותם. המצב השתנה. אם יש לך לשון חדה ובוטה, תגובה מהירה וציניות במנות גדושות, אתה יכול לחסל כל יריב. אבל כל זה נכון עד שאתה חוזר למציאות...

 

 

הלכתם פעם מכות באינטרנט? נכון שזה לפעמים כיף? זה אפילו מאוד כיף אם יש לכם לשון מושחזת שמכוונת אל יריב דיסלקט וחסר שפה עשירה כמו שלכם. זה אפילו יותר אם אותו יריב הוא חם מזג שיודע לאיים בגלל שסיפרתם לכולם על המקצוע של אמא שלו.

 

אם הארסנל הוירטואלי שלכם כולל דיבות, נאצות, קללות, ציניות, קור רוח, מידע פרטי חם ואמיתי על היריב ואם יש לכם את כל אלה במנות גדושות לעייפה, אתם יכולים לחסל את הצ'ילבה בעזרת מספר קליקים על המקלדת, תנועות עכבר קלות ובדיקה מהירה אם מה שהקלדתם גם התפרסם בפורום או בצ'אט המתאים.

 

על היריב ברשת אפשר לזרוק הכל. אתם יכולים להעליב אותו על המוצא האתני שלו, לספר מעשיות שלא ולא נבראו על נטיותיו המיניות, על אביו שנמצא בכלא (למרות שזה בכלל לא נכון), לספר לכולם ששכבתם עם החברה המפגרת והנותנת שלו (שוב, זה לא נכון. חברה שלו לא מפגרת). בל נשכח שאפשר לברר את כתובתו ואת מספר הטלפון הנייד שלו, להפיץ את זה לכולם ולהסביר שהוא מקבל בתחת בכל שעות היום והלילה. את כל זה אתם עושים כדי להראות לכולם שהיריב שלכם הוא ממש לא ברמה השנונה שלכם, וגם כדי להראות שאתם קרי רוח ופשוט שמים קצוץ על המסכן שהעיז להתווכח אתכם בנושא שאתם חושבים שאתם מבינים בו הכי טוב.

 

יריב חבוט, אם יש לו שריטה פתוחה בראש, לא יסלח לכם על זה. הוא אפילו יישבע באביו ובאבי אביו שאתם תכף תחטפו ממנו, וברגע שהוא יגלה מאיזו דירה אתם כותבים את הסיפורים המשמיצים עליו, הוא יתקע לכם סכין בלב למען יראו וייראו. הוא גם מבטיח לכם שהוא יביא את החברים שלו שקצת ירביצו בכם תורה, כדי שתלמדו שכדאי לתת כבוד ולא לצחוק עליו באינטרנט.

 

כן כן, אתם מגחכים לעצמכם. הרגע סיימתם לספר לכולם על אימו הנמפומנית של ההוא מהפורום של הכדורגל, ואתם מלאי גאווה וחשיבות עצמית על זה שכיסחתם את הצורה לבנה של הנפקנית. שיילך להזדיין, אתם חושבים לעצמכם. כולה תקתקתם כמה מילים שהופיעו על המסך וכולם ראו וצחקו. ביג דיל... מה כבר יעשו לכם? אפילו תביעת דיבה לא מזיזה לכם, כי אח של אבא שלכם הוא עורך דין ידוע בתחום המקרקעין. לשון הרע? קטן עליו.

 

דפיקה בדלת. אופס...

 

אחרי היכרות קצרה בחדר המדרגות על מפתן הבית, מתברר שזה שעומד מולכם זה ההוא מהפורום שירדתם עליו כל כך חזק. לא רק עליו, אלא גם על אמו. והוא, בחיים האמיתיים, נראה מאוד חזק. הכינוי שלו בפורום, "פומיקי" אף פעם לא הסגיר שהכינוי המתאים לו הוא דווקא "רמבו".

 

מאחוריו עומדים עוד כמה אנשים, מפחידים כמוהו. חברים שלו. גם הם גולשים באותו פורום, לאחד מהן אפילו יש קעקוע על החזה  עם המילה "YNET" באותיות גותיות. וגם הם היו עדים לנאצות שכתבתם על החבר הפגוע שלהם שעומד עכשיו מולכם בפתח הבית או ברחוב ממול.

 

דרמה! לכל הרוחות... איך הוא בדיוק השיג את הכתובת האמיתית שלכם???? הרי השתמשתם בשרת פרוקסי אנונימי שנמצא בערב הסעודית!

 

את המפגש הממש לא וירטואלי עם המושמץ שהיה לפני רגע מאוד וירטואלי, אתם מסיימים בבית החולים, עם כמה תפרים, עם חבורה כחולה בעין שנגרמה על ידי חבורת רחוב שעל החוק לא שמה זין, ועם האותיות גימל ושוב זין. לא אותיות של מקלדת אלא של מונחים רפואיים. הראשונה היא על טופס של בית החולים. השניה מציינת את מה שקיבלתם לפני שעה בישבן.

 

הסיפור הנ"ל הוא לא סתם. הוא מאוד אמיתי. הוא גירסה אחת להרבה סיפורים אמיתיים שהתחילו מהשמצות באינטרט, והסתיימו בפציעות, כתבי אישום ופסקי דין. הנה שתי דוגמאות.

 

 

~~~~

 

מדינת ישראל נגד דורון אייזק

 

דורון אייזק גולש באינטרנט. הוא והחבר שלו רוסלן דיומין החליטו לסגור חשבון עם אחד שכתב עליהם נאצות באינטרנט.

 

בחודש דצמבר 1998 הם נפגשו באינטרנט עם המתלונן שכינה את עצמו "פוסט עארס". אייזק קרא לעצמו "קוקאין". בין אמר עארס לבין מר קוקאין פרץ ריב וירטואלי, עז מר וקשה, שאף חרג וכלל פריצה האקרית למחשב של המתלונן. המתלונן עצמו הצליח לגלות מי הוא הוא אייזק בחיים האמיתיים, ולכן חשף את זהותו האמיתית, מספר הטלפון שלו ועוד. אייזק לא יצא פראייר וחשף בחזרה את זהותו של מר עארס.

 

לאחר שהשניים ערכו היכרות אמיתית גם באמצעות שיחות טלפון, איים אייזק על המתלונן שהוא ישחט אותו, יפגע במקורבים לו ואף יעולל דבר מה לאחותו. לאייזק אגב, לא היה עבר פלילי עד לאותו הרגע.

 

המתלונן פנה למשטרת ישראל (וכך למעשה הפך ל"מתלונן"). אייזק שכבר ידע זאת, ביקש ללבן דברים. בלי כל הזמנה, הופיע אייזק עם חברו רוסלן בביתו של העארס לביקור נימוסין. ביחד עימם הגיע חבורה נכבדה של גולשים, כולם צעירים, בריאים וחסונים. כמה מהם אפילו מתאמנים במכון לאגרוף תאילנדי, ומיומנים בשימוש באלה ובסכין.

 

כדי להוציא את המתלונן מאתר הבית שלו, הם ניתקו את זרם החשמל. המתלונן יצא גם מהאתר וגם מהבית. את המפגש סיים המתלונן דקור ופצוע, ובהמשך, מאושפז במצב קשה בבית החולים, מושבת לתקופה ארוכה.

 

אייזק נתפס והועמד לדין. חברו רוסלן, שדקר את המתלונן, נמלט מהארץ לאחר תחילת משפטו. שופט בית המשפט השלום בתל אביב, חנן אפרתי, גזר על אייזק 24 חודשי מאסר, 12 מהם בפועל והשאר על תנאי. כמו כן הוטל עליו לפצות את המתלונן בסכום של 5,000 ש"ח.

 

אייזק ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עונש המאסר בפועל יעמוד רק 6 חודשים והשאר על תנאי. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות. הפיצוי הכספי למתלונן הוגדל ל 35,000 ש"ח. הרבה יותר זול מתביעת דיבה.

 

 

פ 4833/99 (שלום תל אביב), מדינת ישראל נגד דורון אייזק

גזר הדין של השופט חנן אפרתי מיום 13/02/2002, כאן.

state_vs_izak.htm

 

עפ 70277/02 (מחוזי תל אביב), דורון אייזק נגד מדינת ישראל

פסק הדין של השופטים ברלינר, אחיטוב ואלטוביה מיום 09/01/2003, כאן

izak_vs_state.htm

 

 

~~~~~~~~

 

מדינת ישראל נגד מיכאל פיטרמן

 

מיכאל פיטרמן גם כן גולש באינטרנט. יום אחד הוא גילה שמכר שלו, לאוניד גנדיוק, קרא לו "ליצן". גנדיוק, שעימו הצטלם בעבר, שם את הצילום המשותף שלהם באינטרנט והסביר לכולם בעזרת כיתובית מתחת לתמונה שפיטרמן הוא הליצן הפרטי שלו. את זה הוא עשה לאחר שלטענתו פיטרמן הטיח בו קודם לכן שהוא סכיזופרנד ומשוגע.

 

הסכסוך הוירטואלי הזה הוביל לבקשה רשמית מצד פיטרמן ללכת מכות "לפי הכללים".

 

פיטרמן פנה בבקשה לגנדיוק למחוק את התמונה מהאינטרנט, אך האחרון סירב לעשות זאת. בהמשך אף נוהלו שיחות טלפון בין השניים, כאשר פיטרמן מבקש רשמית מגנדיוק ללכת מכות כדי לסגור עניינים.

 

בהמשך, נפגשו פיטרמן וגנדיוק במשחק כדורגל בשכונה. המפגש הלא וירטואלי הוביל למכות. פיטרמן היכה את גנדיוק במכות אגרוף בפניו וגרם לו לחבלה באזור הלסת, מה שהוביל את גנדיוק לבית החולים לטיפול, ואת פיטרמן בחזרה למגרש הכדורגל להמשך המשחק המהנה בכדור.

 

פיטרמן הועמד לדין בגין המעשה, בעבירה של גרימת חבלה מחמירה (סעיף 333 לחוק העונשין).

 

שופטת בית המשפט השלום בירושלים, אילתה זיסקינד מצאה את פיטרמן אשם, והרשיעה אותו בעבירה שיוחסה לו. פיטרמן ממתין בימים אלה לגזר הדין נגדו.

 

פ 4035/04 (שלום ירושלים), מדינת ישראל נגד מיכאל פיטרמן

הכרעת דין של השופטת אילתה זיסקינד מיום 20/05/2006, כאן

state_vs_piterman.htm

 

 

 

 

 

 





 



 

 




 
 
 

 






 

 

 


 

תגובות הקוראים